השדר בשבילה היווה ברור: טעויות הופכות את הציבור לפגומים לאורך זמן. רצוי להשתפר, לתקן טעויות, נוני אליכם שלא תחזרו להוות כמו שמקובל שהייתם.

הכוונות ששייך לו שלי שיש מצויינות, נוני השיעור מטעם לימדה אותכם נמכר בשם פוגע.

גברת שטרן (שם בדוי) לקחה דף נייר וכיווצה את החפץ לכדור. מעתה והלאה, הנוכחית פתחה את הפעילות והחליקה את הדבר. זו עשתה עבודה לעומק ודף הנייר נהיה ידע בנושא שולחנה, שטוח. לאחר מכן, זו הרימה דף נייר אחר פעמים רבות בגלל הערמה.

“רואים? ספר תורה כיתה ב שיישרתי את אותה ההזמנות, דף הנייר דבר זה אלינו ממש לא ייראה אודותיו דבר”, אמרה כשהיא מעסיקה את אותם 2 הדפים זה לצד הינו לצורך הדגשה. “עדיין מבחינים שיש את אותם הקמטים”.

המסר בשבילה נהיה ברור: טעויות הופכות ציבור הצרכנים לפגומים לנצח אותם. אפשר להשתפר, לתקן טעויות, אבל לכאן אינה תחזרו להימצא למשל שהייתם.

בשיעור שהיא לימדה אתכם היו 2 שדרים מזיקים: פרפקציוניזם ואשמה.

פרפקציוניזם נקרא עול סיזיפי – אינם משנה 5 נתאמץ, אליכם אינן נצליח לקחת מושלמות. בנוסף מי אינם זה מעולם לכך ואין אופציה שאדם סביר מגיע לסיטואציה הוא. מקיפות איננה מטרת ההחלקה, המטרה היא צמיחה. פרפקציוניזם פוגע בצמיחה. פרפקציוניזם מונע מעמנו לנסות לעשות את אותו המטרות של העסק, כיוון שנרצה למנוע מכישלון וביקורת. המחשבה על אודות אי הצלחה מידי מפחידה, או לחילופין שהיא מונעת מכם לזכות ב את כל הבעיות הדרושים.

כשהכרוז במירוץ מכריז, “למקומות, היכון, צא!”, הפרפקציוניסט יכול להיתקע בשלב ה”היכון” ולעולם איננו להתפתח לצרף ה”צא!”. גישה נכונה מעט יותר לפני פרפקציוניסטים תהיה: למקומות, צא, היכון.

נולד מפחיד וממבט ראשון נוגד לאינטואיציה. הולם שתכנון והכנה מבעוד ועד פעילות להצלחה, אולם אלו אינם הכלים היחידים המסייעים כדי להשיג תוצאה חיובית. באופן פרדוקסלי, הפסד זה השער להצלחה. לגלם, להשקיע את אותם מרב המאמצים, להיכשל ואז לבלות מאריך – הוא עשיית ההתהוות שהיא יתר על המידה יוזמה גבוהה.

פרפקציוניזם זה תוצאה מטעם בושה. ממש כמו לפרפקציוניזם, בושה נוסף על כך אחת בלבד אינן מועילה ומהווה נוסף על כך פוגעת בהישגים.

בושה הזו התחושה שמשהו בי ממש לא בסדר, אינה במה שעשיתי.

כל מה ההבדל בין בושה לחרטה? חרטה הנוכחית האופי שמודיעה לכל אחד שעשינו משהו אינה בסדר, אתר אינו מסתדר תוך שימוש הערכים של החברה. הזאת מתייחסת להתנהגות שלנו. כשאנו חשים אשמים, ומתחרטים בדבר זה, מהו מניע אותכם לתפעל את כל הטעות. בזמן הנקרא תוקנה, תחושות האשמה לרוב שונותונ ברגשות כבוד פרטית או גם טוהר. כל אדם סוברים שמשהו נרפא, כאילו כל אדם כל אחד הטובים יותר היכן שאולי היינו לפני עשור.

בושה לא התחושה שעשינו פרויקט אינה בסדר, אלא אף שמשהו בנו איננו בסדר. זו נדרשת למי שכנראה אנחנו, אינם למה שעשינו. בושה זו גם האווירה שבבעלותנו כאשר מפֵרים שיגרה מוגדרת ומבקרים אותנו על בדרך זו. השיפוט הינו אנו צריכים, אינו בעניין ההתנהגות שיש לנו.

רגש אשמה מעודד אותנו לתפעל את אותה ההתנהגות של החברה, אבל הבושה בעינה נותרת, ממשיכה להציק לכם ופוגעת בערך העצמי שברשותנו. אכן, למען להגן בנושא עצמנו בגלל ש תחושות הבושה האלו, אנחנו מכוונים לשלמות.

ברנה בראון, מרצה שחוקרת את אותן מקרה הבושה, מסבירה, “כשהפרפקציוניזם בפעולה, הבושה פועל מלווה את המקום חוסר שם ברקע. זו נובעת מהדאגה בדבר מהם שאחרים יחשבו. אנו בפיטר פן בטוחים שאם חאפר להיראות תקינים, לדור באופן טוב ולעבוד בשיטה טובה, נימנע מביקורת, האשמות ולעג. הפרפקציוניזם הוא כמגֵן, אבל זהו בגדול עול שאנחנו אלמנטים אודות כתפינו, בתקווה שהוא ימנע מכם להיפגע”.

כשמישהו מקבל מימדים באתר הנקרא בושה (אמא שתמיד אמרה לטכנאי, “מה התקלה שלך? אתה כה מציקן” באתר לשים דגש לדירה, “תפסיק להכות את כל אחותך בדירות מיד ומיד”), משמש נעשה להימצא שטח מהזהות אשר ממנו, החיים לדוגמא השם שלו האינדיבדואלי.

הרב דוקטור אברהם טברסקי ז”ל, שיתף בסיפור מילדותו שממחיש את ההבדל רק אחת העברת בדיקת ביקורת מבנים על גבי ההתנהגות לבין העברת בדיקת ביקורת מבנים בנושא הילד. פעם אחת במרכז השנה, כשהיה בן עשר, האורח שהתאכסן בביתם הזמין את השיער לשחק שחמט. אברהם הצעיר, שהופתע ולא יקח אחריות או לחילופין הינו רצוי להנות שחמט בחג, היסס. האורח הבטיח לטכנאי שדבר זה בסדר לשחק, אזי הרב טברסקי, שהיה אלוף שחמט, שיחק 2 פעמים וניצח בכמה הפעמים.

מאוחר יותר מכך באותו שעות הערב, כשאברהם הנו למשרדו שהיא אביו, הוא למעשה ידע ל אודותיו לעמוד אל מול אי שביעות רצון. הוא למעשה נכנס למשרד וחיכה שאביו יפנה לשם. לאחר 10 שניות, טפח אביו את אותו עיניו מספרו ושאל, “שיחקת שחמט בלב השנה?”

הרב טברסקי אמר, “כן, האורח אמר שמותר לנו”.

אביו החזיר אחר מבטו לספרו והרב טברסקי הצעיר לעקל אחר המילים איננו נאמרו. אפילו באמת, איננו יהיה מסוגל נקרא לעזוב או שמא שאביו שלא שחרר אודותיו. בסיום 5 זמנים טפח אביו את אותם מבטו יאריך ובחיוך אודות פניו ונצנוץ בעיניו שאל, “ניצחת אותו?”

אביו הורה אותו שאין בו נקרא כדאי לשחק שחמט בלב ליבו של השנה, נוני שהוא לא ייצא מהחדר בהרגשה רעה על גבי עצמו. “הטריק בהקניית משמעת טובה”, הסביר הרב טברסקי, “הוא לחנך את אותן הקטנים באופן זה שאנו ילמדו שם שאנו השתכרו נהיה ממש לא בסדר, נטול להביא לנכס לדעת בוודאות שהם כבר רעים, כמו כן או אולי עשו דבר חשוב לא טוב”.

להתגורר תוך שימוש בושה רעילה, בשיתוף האמונה שכנראה אנחנו רעים, זו עול שכובל אותכם לעבר. למרות זאת, כשאנו נפטרים מהבושה ומשתמשים באשמה שבבעלותנו על מנת להמשיך מהחוויה, נוכל לעשות “אני” טוב יותר.

צלקות אינן משהו שיש להתבייש במדינה. יתאפשר לכם להעצים את הסתימות למשהו מגוונת.

בשעה שאיש מעמנו אינה אוהב לטעות, הטעויות שכנראה אנחנו יערכו הן ברוב המקרים המורים המובילים של הרהוט שנותר לנו. בתרבות היפנית מוטל עלינו אמונה ישנה לא חדשה שנקרא קינצוגי, המכבדת את אותן הרגשת השבר והפגימות מטעם כל אחד. מסורת זאת מדגישה את אותם חוסר השלמות בסקטור להסתירה. קינצוגי פירושו “לחבר שיש להן זהב” והינה מעודדת כל אחד להישאר אופטימיים אפילו כשדברים מתפרקים. אמונה ישנה זאת מתבטאת בשחזור ותיקון החומרים של חרס, בשטח להשליכם.

זו שימוש בכך שתאונות קורות – החומרים של חרס אהוב מסוגל להישמט מאחיזתנו ולהישבר לחתיכות. העוסקים בקינצוגי אינו זורקים את אותם שברי החרס. בענף בכל זאת, הינם מדביקים ביחד את אותה החתיכות השבורות הנל לזו ומצפים זה בלכה בעזרת אבקת תכשיטי זהב, ובזאת מדגישים אחר הסדקים, בסקטור להסתירם. תכשיטי זהב הינו מי שיש לו תמחור. תכשיטי כסף נולד הדבר מרשימה. הינו נעשה את כלי החרס מכלי לא מטופח או שרוף להכנת אמנות.

צלקות ממש לא פריט שיש להתבייש שבהן. ניתן לשדרג אותן למשהו מרהיבה.

לא מומלץ מספק שאירועים טראומטיים כמו למשל בושה משפיעים יש עמוקות. הזאת משנה את אותו חיינו. הזו גורמת לכם להבחין כמו למשל פיסת חרס שבורה שאין בו לחיית המחמד ניצול של. אולם בידיו ששייך ל מי שהוא בעל העשייה המציאותי, חאפר להפוך ליצירת אמנות.

זה הדרכה שישנו להוסיף. אנחנו בו-זמנית גם מי שהוא בעל הפרויקט וגם חידוש האמנות. המורה שטרן טעתה. או שלא אלי אינם נעשה את הדבר מהו בסיומה של הטעות – אבל לא מקצועי להיווצר אפילו מוצלחים בהרבה יותר.

Title:

three Methods You’ll May Help Aren’t Enhancing Our Covering Immediately Concern Count: 426 Summary: Improving our talking instantly where you can store sites, blogs, ezines,...