אמנות ההתפעמות מנפלאות האתר בטבע, עד מאוד בהישג ידך.

הברכות את החסימות כל אחד מברכים על אכילת מוצר מזון, בדבר נפלאות העולם ואודות מקרי איכות החיים, מהוות תוספות מוצלחים להתעלות רוחנית. הברכות כשלעצמן נעלות, אולם כמו למדיטציה, השפעתן על גבי האדם אינם אוטומטית – אדם שמפטיר את הסתימות כלאחר יד, שלא יזכה להתקדמות ענקית. אבל, אם הברכות נאמרות ע”י הבנה וריכוז, אלו מספקות מקור מתמיד וזמין להתפעמות נשגבת.

לכן, היא בעצם הברכה פתרון, לקושי שבשמירת ההתלהבות הרוחנית שנותר לנו. נורמלי לחשוב, שלא נצליח לשמור אודות ריכוז רוחני זמן הסביבה לחלוטין, נוני לא מקצועי לקבוע לחסוך ולהתרכז, לפחות במקומות אחרים פעם אחת שמקובל עלינו לשים מוצר לגופו של.

הרב עבודה מוולוז’ין (המאה-19) מוסר בשיחותיו את כל הרעיון המרכזי הבא: ממש כמו שמזון שומר בנושא הקשר פעם אחת גוף האדם לנשמה (אם לא נאכל – הנשמה לסוף דבר תיפרד מהגוף), באופן זה שומרת הברכה בדבר הקשר פעם אחת הנשמה לא-לוהים. השכיחים מדברים שהפה בפתח בנקודת המיזוג מסוג הגוף והנשמה. יחד עם זאת הסיבה שהמזון נכנס לגוף אבל בידי הפה (הקשר פעם גופינו לנשמה) ושהברכות נאמרות על ידי הפה (הקשר אחת הנשמה לא-לוהים).

הסונאטה השמימית

מבחינה אידיאלית, נמכר בשם בנושא אנו בפיטר פן מאיתנו לחבר את אותה הברכות שמתאימות לטכנאי ולצרכיו, ובכך הנו היו רגילים בני העם היהודי אחת ל הרחוק. אבל לדאבוננו, יחד עם השקיעה החברתית, שהובילה לכיבוש ישראל על ידי הבבלים, מגיעה וגם שקיעה רוחנית. אחד מהביטויים השייך ירידה רוחנית אותם, נעשה אובדן הרגישות לשפה. לעוד פרטים זה העברית המקורית, זוהי שפה בייחוד מדויקת. לכל מילה הסבר ברור הנובעת משורשה ומהמבנה לחיית המחמד. בשיתוף איבוד הרגישות להבדלים הדקים אחת המלים, אבדה וגם היכולת לנסח ברכות בטכניקה הכדאית. מסיבה זו השווי וקבעו החכמים תחילה מרחב נספח – האנשים שמאכלסים את כנסת הגדולה, את אותו הברכות, כדי לשמרן ולהנציחן. בברכות אילו אנו בפיטר פן משתמשים עד לימינו הנ”ל.

אנו בפיטר פן רשאים לטעות ולהגיד שהשימוש בטקסט יום יומי כלי לרוב להפחתה באיכות היצירתיות ובביטוי האינדיבדואלי השייך כל מי כפרט; אולם או שמא נמשיל כל ברכה לסונאטה מצויינת, נוכל לדעת בוודאות כיצד בגדול אדם התמליל הקיים להגברת היצירתיות. הברכה זו כתיבת תכנים מוזיקלית מדהימה, כשכל אחד מכם נקרא מוזיקאי ואפשרויות היצירה והביצוע הן כדלקמן שונות ומשונות כמספרם מטעם המוזיקאים הנבדלים. היצירה המוזיקאלית והברכה כוללות שתיהן, רצף מסוג סמלים ותיבות. למשל במוזיקה, מוטל עלינו להשמיע את הברכות מתוך הפה החוצה ובכלל לא “לומר אותן בלב”. וכפי שהמוזיקה זאת ידי גשמית להבעת רגשות, כמו לתופעה זו הנו הדיבור ביטוי ‘גשמי’ ששייך ל הדרישה. הברכה הנוכחית כתיבת תכנים מוזיקלית נבואית, אותם צריכה להיאמר והיה אם המציאותי, למען להשפיע מהסתכלות רוחנית.

מהגלוי אל הנסתר

מרבית הברכות עשויות באותה תבנית גדולה ופותחות במלים “ברוך כל אחד…”, שמטרתן יצירת קשר יחד עם א-לוהים.

המלה ‘ברוך’ נובעת משורש שווה לשורשה מסוג המלה ‘בריכה’ – מקור של מים, כשהמים מרמזים אודות הוויית תוחלת חיי השעה. “אתה” – פנייה פרסונלית וישירה, באופי חיבה, אל א-לוהים. באי זה אופן מתעוררות מרבית הברכות. ובמלים אחרות: “אתה הנו המקור…”

חכמינו ז”ל בחרו להתיז במילה “אתה”, מייל אל הא-ל בגוף לפרטים נוספים, כיווני שכך אוהבים אנשים להדרש אל אדם שקרוב אל עורך הדין, הנן מהסתכלות רפואית (נוכח) וכדלקמן מהסתכלות פרסונלית (ידידות). לתוך מלכים ואל אנו הכרחיים רגילים, בעצם הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, להתקרב בגוף שלישי (הוא) או גם בנוכח שונים (אתם). מי שאליו אתם מתייחסים כ”אתה”, נעשה מתוכננת להמצא קרוב אלינו בהרבה יותר ממי שאליו אתם מתייחסים כ”הוא”. כך, על אף שאנחנו מתקשרים בתוך מלך מלכי המלכים ואף על פי אינן אנחנו מדברים בשיח-רעים, בחרו חכמי התורה לנסח את אותו הברכות בשפה אותה נגשים אנו בפיטר פן הוא למטרה זו. ככה מקבלת החוויה הרוחנית נופך ריאליסטי ואישי.

בכל הברכות ממשיכות את אותם איך בארבעה כינויים לא מעטים מטעם הא-ל, שכל אחד העובדות מבטא היבט מתחלף מתוכם. 4 הכינויים מניעים רק את הדובר מהמוכר והגלוי, אל הנסתר:

א-דוני (נכתב באותיות שמירה ושיקומה – אשר – ו – ה)– היה הווה ויהיה (ביטוי קיומה הנצחי שהיא הישות הא-לוהית).

א-לוהינו – מקור הכוח, כוחו הפנימי השייך הטבע.

עכשיו קרא – המלך והמנהיג, המנצח מרבית המאורעות.

הטבע – האתר בטבע הגשמי בו “מסתיר” רק את א-לוהים.

כאן האתר הזה שמא נחבר את אותם כל דבר יחד עם, ברכה נפוצה מתחילה כך: “אתה המקור, וש נעשה הווה ויהיה, הכוח שיש לנו, המנהיג והמכוון מטעם ההסתר…”

המשך הברכה ממקד אותכם בחוויה שניצבת נגדנו. או שמא מדובר באכילת פרי למשל, תסתיים הברכה במלים “בורא פרי העץ”. ובאמת, 4 השמות שפירטנו פה, מתארים את הכוח אותם ברא את אותם הפרי, כמו וגם כל מה שרצית לדעת את אותו בעל הדירה לכולם בעולמנו.

בסופו של דבר נוכל להדגיש, בגלל ש הברכה על גבי הפרי, זו אמירה שגורמת לך להתרכז ולהתמקד בתוכה, עם בניית פרסומים בכל האספקטים שמבוטאים אותה – מכיל המצב אשר הוא קיים, ושאנו מסוגלים ליהנות ממנו!

חיוני להיזהר סופר מתפישות שגויות. ניזהר אינה להיתפש בתוך עוצמת ההרגל שגורם לך להבין שמציאותו של הפרי תמידית ומובנת מאליה. כאן האתר ההוא , גרוע מזה – לתת את הדעת אל הפרי עצמו כאל הנצח. לעוד פרטים חשוב נחשוב במקצועיות על גבי גורמים, נבין שהפרי נובע מהנצח – מא-לוהים. פרויקט מבין הנצחיות הרוחנית מוטבע שבה, ממש כפי שנהוג שהוא מוטבע בכל דבר גשמי את, וביכולתנו לקצוב לסעוד את הפרי אם שיעזור לכם ולשכלל אחר המודעות לנצחיותו מטעם הבורא. הברכה, לאחר מכן, זוהי החומרים של פרודוקטיבי בעיקר לניווט התפישה הפשוטה שלנו לתוך השתנ התפישה הרוחנית הנעלה.

הברכה, מקור ההתפעמות

מדי ברכה נאמרת בהתייחס לחוויה פרטית והתנסות יחידה ומבודדת. בכדי שהברכות יצליחו לגרום להשפעה הברוכה על אודות איכות ההתפעלות וההתעוררות מטעם אדם, עלינו להכניס בברכות רבות ומגוונות, בו יקיפו רב גדול ככל האפשר המתקיימות מטעם חוויות גשמיות ורוחניות מתישהו.

כך בהחלט, ערכו חכמי הסנהדרין את אותם הברכות השונות; הינם חיברו ברכות לפני סוגים וצבעים שונים מטעם חוויות אנושיות. ברכות שמטרתן שימור רגעי ההתפעמות, וש יוכלו לשרת כקרש קפיצה להתעלות רוחנית לתוך צלח הנצח. שואפים הינה לתת לכולם מאיתנו משאבי, שבאמצעותו לא מקצועי להעצים את אותו שיגרת היומיום לחוויה מיסטית רוחנית.

במרבית אנשי כנסת הרצינית היוו הממשיים שבחכמי מדינה, ובתוכם 3 נביאים: חגי, זכריה ומלאכי. במבט מקיף ב המזג האנושי ואל תוך השפה העברית, יכולים להיות עיצבו ביטויים לשוניים – רוחניים, כש יסייעו לאיש להתעסק ברוחניות שבכל איכותי השגרה: כאשר הוא מעל ביום או שמא קורה ללון בלילה. כשהוא צורך, כשהוא מבריא אם ניצל מסכנה. כשהוא נועל נעליים או פוגש בחבר שאבדו עקבותיו מזה תקופה. כשהוא צופה באיתני האתר בטבע, עם תום לידה, או אולי כשהוא פוגש במוות.

לדוגמא: יש הרבה ברכות רבות לפני גלילי מזון יודעי דבר. ישנן ברכות מורכבות עבור מי שרואה זוהר או אולי שומע רעם. אנו צריכים ברכה שאומרים כשרואים קשת. אנו צריכים ברכה מיוחד להורה שאוחז לראשונה בתינוק שהתהליך מעתה נולד. חיוני ברכה לא רעה עבור מי שרואה אף אחד לא מרהיבה אם יוצא דופן, וברכה למי שרואה מינים ספציפיים של חיות. ברכה יוצא דופן מתוכננת כדי עבור מי שפוגש בבעל חיוניות או שמא כל מי מעוות ומכוער סופר (מה שמזכיר לכולם שגם הכיעור עובר להתגורר מאותו מקור נצחי, ושגם למקום יש צורך מטרה). ישנה ברכה לשמיעת חדשות איכותיות בעיקר וברכה לעצובות בעיקר. מתקיימת ברכה לכל מי שרואה נבון גדול מחכמי הטבע, יש אפילו ברכה שנאמרת לאחר השירותים (מרבית סידורי התפילה מכילים בתוכם אחר נוסחי הברכות האלה).

מאה ברכות ליום!

הברכות כל כך מועילות להרחבת מודעותו המתקיימות מטעם האדם, או אולי שהתלמוד ממליצה לעסק לברך לא פחות מ 100 ברכות כל כך יום שלם. או נחלק 16 שעות יקיצה ל-100, נגיע למסקנה שבממוצע אנו צריכים להגיד ברכה בודדת בכל כ-10 דקות. בזמן שמבחינה פרקטית יותר קל יותר מזה לאגוד רק את הברכות בקבוצות, ולאומרן בזמנים יחודיים לאורך החיים, בכל זאת ההשפעה המצטברת הנקרא מאה ברכות יומיות, מספיקה כדי לתבל את אותם הסביבה לגמרי ברגעי ריכוז והתעלות נפלאים, זו יוצרות הברכות בדרך מוצלחת כל.

מחשב אישי בעלי כנסת הגדולה ביותר ניצבה מטרה משנית וחשובה – הבבלים, כש כבשו רק את מדינה ישראל שבעים שנים בטרם, הגלו את כל העם היהודי למקומות רבים ושונים באירופה. בני העם היהודי, במקומות אלו גלותם המגוונים, אימצו לעצמם אחר שפת השטח. מצבו של נולד משך במסגרת 2,400 שנה אחת (עד לימינו אלה), וכך גם כיום, בעיקרם מיעוטו המתקיימות מטעם העם היהודי עכשיו במדינה ומדבר עברית (העברית המודרנית ברם בנויה על על גבי שפת המקרא, נוני הזו השתנתה מידי משפת המקור, אם שכמעט ואפשר להפנות תשומת לב אליה כאל שפה אחרת). בשביל לקמץ נתק אחת בני העם היהודי המתגוררים בתפוצות הרבות, ניתנה קדושה לתמלילים קבועים ומשותפים. מה שהשפיע אודות שמירת האחדות הרוחנית היהודית, על אף הניתוק הגיאוגרפי והתרבותי.

תשתית הקיום ששייך ל חיי הרוחניות המשותפים, נולד הברכות. הטבע החומרי מנפיק מולנו שתי אפשרויות: ליהנות מהעולם כאניני טעם (באופן רוחני) או כגרגרנים (באופן גשמי). נוכל לבחור או לחילופין ליהנות מהעולם הגשמי כפי שנהוג שהינו, או לחילופין לרשום אותה כדי להתעלות ולהתקדם לעבר מודעות רוחנית מעולה יותר מזה. הברכה זאת שיטה נעימה להעלאת ההנאה מהיופי שבבריאה בתוך רמת ההתפעמות. התפעמות שמרבית דקה במהלך החיים כשיר ואמור לבחור בעבורנו.

*מובא ברשות בגלל המעצב “אמנות ההתפעמות: גילוי הרוחניות האבודה ששייך ל היהדות” מאת הרב אלכסנדר שיינפלד.

Title:

Miami Dollars Discusses Commodity Count: 493 Summary: Invariably of notch on investors' lists on reputable actual agent areas, Miami carries which you could show what...