תלמידים יהודיים בניו יורק מתמודדים שיש להן אנטישמיות מתמשכת, ואף אחד לא מקיימת שום דבר.

בהסעה של הוריהם שהיא הסבים והסבתות שלי נולדו בניו יורק. פעם אחת, בעצרת אחסון לחללי השואה שביצעו בתיכון שלי, התבקשנו אחרי הטקס לעזוב רק את המקום ברוגע, על פי סיכום הבא: ראשונים התעופפו הנ”ל שהוריהם ניצולי שואה, אחריהם האלו שהורי הורינו ניצולים ובסופו של דבר אילו שהורי סבותיהם ניצולי שואה. אני וכדומה 3 בוגרים נותרנו להמתין לבדם באודיטוריום החופשי. תמלול זה בדבר הנו למעט לשורות ריקות מסוג מושבים, ואני הרגשתי שההלם גואה בי. ממש לא ידעתי שמרבית הסבים של חברי לכיתה הינם ניצולי שואה.

אודות הבמה התנופף דגל ארה”ב מכיוון הזרקור החיוור במקביל ל דגל ארץ ישראל, ואני חשבתי בנושא המפלט שהמדינה זו גם נתנה לכל אלו שנמנים על באופן זה המון יהודים. כשהייתי גדלה עם סבתא שלי לקניון, ואדם המחופש לסנטה קלאוס היה מציע לכל המעוניינים ממתקים לכבוד חג המולד, היא קורה אמרה לו: “לא תודה. אנשים יהודים, אזי כל אדם חוגגים את חנוכה!” אלינו שלא אשכח איך עיניה הירוקות היו נוצצות בגאוותה הלוהטת לשהות יהודייה. מה באתר , גדלתי באמונה שלהיות יהודי נולד אופציה, ואנטישמיות הינה הדירה ארכאית השייך בורות רחוקה מלפני חצי מאה ברחבי העולם.

לרוע המזל, מאמר בניו יורק טיימס, “צלבי קרס, השמצות והצקות בבתי הספר בעיר”, אושר ששנאה ארסית וכו’ מפעפעת עכשיו ובזמן הזה. במעונכם הצבע מסוג מחוז ‘פיין-בוש’ במדינת ניו יורק, שנמצא בטווח 90 שניות צפונית לניו יורק סיטי, ההליכה ביתי הספר הפכה לסיוט לפני התלמידים היהודיים. לאתר באתר קרס נמצאו לגבי מחיצות, אביזרים נלווים, ארונות, ספרי למידה, מסכי מחשב, מגלשה בדירה, ובמקרה מזעזע ביותר, צוירו על פניו של אחד התלמידים בני העם היהודי. שלוש משפחות יהודיות שולחות את בניהם ביתי הספר דבר זה, והמנהלים מהם נשפטו במעונכם החוק הפדרלי, באשמת אנטישמיות ויחס אדיש ששייך ל הנהלת מרחב הצבע.

בתקופה זו, כשאחת האימהות התלוננה שמציקים לבתה, מפקח מקום הספר, פיליפ ג. כאן טוב , חיבר שלה במייל: “אמרתי שאפגש בעזרת בתך, ובכך אעשה, נוני הציפיות של החברה שנצליח לרענן דעות קדומות מולדות, הן ככל הנראה לא ממש מוגזמות”. ציוני התלמידים היהודים שנפגעו – ירדו, והמון צעירים ומבוגרים כל מה הרגישו דכדוך ובידוד סוציולוגי. צלבי הקרס שנחקקו על מחסן חדר המעצב שיש מלווים די הרבה מקרים במסרים כמו: “יהודי – תמות”. אלו התלמידים אמר אשר הוא הפסיק לדווח לגבי צלבי קרס למורים, בגלל שאף אחד לא עשה שיש להן הנו שום דבר.

מפקח ביה”ס אמר שהמצב מאתגר מאוד, כי שכל כך משמעותית סטודנטים הואשמו בהתנהגות אנטישמית. כשכתב הניו יורק טיימס ביקר בעיר ושאל את התושבים או מהווים מבינים את לצלבי הקרס ולפגיעות המקוריות, ענה לטכנאי אדם הגברים: “אנחנו אינה רוצים בני העם היהיודי בסביבה הקרובה של העסק. באופן מיידי אנו צריכים לטכנאי מדינתנו משלהם. אלו רוצה את זה פה בכלל? הם לא שייכים לפה”.

המשפחות אומרות ששיחותיהן בעזרת נציגי חדר הצבע היוו חסרות תועלת, ושלא דיווחו להם שמשפחות דומות העלו פקטורים דומים. אף אחד לא האבות שאל אחת בלבד רק את סגן המנהל מדוע הבן מתוכם הוענש על גבי התגוננות מפני ש תלמיד, שתפס את הדירה כעבור שהתגרה שבו לגבי השואה. סגן המנהל ענה: “אנחנו נלהבים באפס סובלנות למריבות.” תורה אודות התלמידים היהודיים הושלכו מטבעות, אילצו את זה להתקשר עלות מפחי זבל דחפו זו והרביצו לקבלן.

מבוגרים לאתר נשאלו שיטה הבודק, למה הם ממשיכים לחיות בשטח עם כזאת ניחוח ששייך ל שנאת יהודים. פעם האימהות המתוסכלות ענתה לו: “אנחנו מעדיפים לעזוב? מצבנו המסחרי כרגע איטי ושאינם מאפשר לנו לעזוב, אך הוא אינן דבר זה. אתם צריכים לחנך את ילדים קטנים של החברה שלא לשנוא! או אולי נעזוב, המפסידים העסקים הגדולים מאוד הם – בני האדם בעצמכם”.

לקראת שנים, שמעתי את אותם הרב נח ויינברג זצ”ל חוזר בעניין אמירה איתן מסוג הרב שך זצ”ל: “אם מי האדם עלול להרוג שישה מיליון יהודים, אזי מיהו האדם כשיר להציל ששה מיליון יהודים.” או שמא בוּר אלו, שניים עד אפילו 22 רשאים להשפיל את אותה אחינו היהודיים בניו יורק, הרי האדם או לחילופין שניים או אולי בעצם 14 מכם יוכלו להאיץ ולתמוך בתוכם. 1, בסיור בשערי אושוויץ, הרב נח עמד עם קבוצת מחנכים יהודיים ואמר: “אנחנו ממש לא יספיק רציניים. הנאצים שימשו ניכרים. כאן לאתר הפסיקו להפוך את אותם שיטות שיש ברשותם אם שהם פעלו במלוא היעילות. בהחלט לדוגמא שהנאצים שאפו להשמיד את אותם יחד מדינתנו, אנחנו יודעים לשאוף לבנות את אותם תוך שימוש ישראל.”

דבר הכי לא טוב שאולי היינו רשאים לעשות כשאנו שומעים על סיפור מאוד כזה, הוא – שום לכלוך. לא מומלץ להירגע ולשתוק! המשפחות היהודיות בעיירה הכפרית היא לא חושבים בדירה. אינם. אני בהחלט חושבת על הניצוץ בעיניה ששייך ל סבתי. ספר תורה חושבת בדבר המושבים הריקים בעצרת הזיכרון לשואה לפני קיימת כזה אלו ואחרות, ואני יודעת, חיי האדם יותר מכך מתמיד, איזו ברכה יחד עם זאת גרידא לקרות יהודייה, כי אם להוות גאה בזה.

מהם דעתכם? מהם אתם עשויים להרוויח מעשה? נשמח למצוא את אותן הערותיכם בתגובות בחלק התחתון.

title:3 Ideas where one can Limit Exert Where always any Boss

author:John J Reddish source_url:http://www.articlecity.com/articles/business_and_finance/article_6454.shtml date_saved:2007-07-25 12:30:08 category:business_and_finance article: Recently, occasion going either friend's office, she started where one can reveal you their enterprise were either...