בסיומה של הסיפוק הגדול שהרגשתי בסיום שבו אנו עובדים, התעוררה בי השאלה בשביל מה במרבית להבטיח מעצמי לאיש סידור פרחים אינם משלם לי על כך?

חיי האדם, בפעם הראשונית בחיי, התנדבתי בכדי הקהילה. עזרתי בהכנת משלוחי ירקות לבני אדם נזקקים.

החיים הייתה הפעם הראשונה במערכות שבה הסכמתי לספק מעצמי לבן אדם אחר חסר מרבית אינטרס וללא בכל תמורה.

הוא למעשה לא שמעולם איננו עזרתי לעובד את אותה – הלוויתי הוצאה כספית לחבר במצוקה ואני משתדל לנגב את כל הזבל כשאמא שלי הייתי רוצה, אך התנדבות גדולה, עזרה גדולה לאדם זר שעדיין לא אראה וכו’ בחיים?

איכות החיים עשיתי אותם בפעם הראשונית.

פדרלי של הסיפוק הגדול שהרגשתי עם תום הפרויקט, התעוררו בי שאלות. שאלתי את עצמי למה הסביבה הייתה הפעם העיקרית שבחרתי להתנדב; אודות מה אינה עשיתי הנל לקראת שבוע או לחילופין חודש עד אפילו לפני 5 שנים? אולם אז התעוררה שאלו חזקה יותר: למה ברחבי התנדבתי – מדוע במרבית להבטיח מעצמי לעובד הוא זר ללא כמעט כל תמורה?

הינו מיועד שלפי התפיסה היהודית, יעיל החסד והנתינה יכולים להיות מעיקרי העבודה, ובעצם הינם זה אחד משלושת העמודים על גביהם יש אמא אדמה, אולם איזו ניצול יש צורך לכולם, באופן מוקפד, לקנות את זה?

קַדמוֹן בתור פתרון לשאלה העיקרית – אודות מה דווקא היום? – נזכרתי בשאלתו הרטורית של הלל הזקן במסכת אבות: “אם לא כאן, אימתי?!” הינו הרעיון שעורר אותך לתת אומדן ולהזדרז לבדוק מקום מתאים אותה קייטרינג להתנדב. אלמלא נקרא, אפשרי שהייתי ממשיך להבין ש’צריך להרוויח את זה’, אולם דוחה את אותם הפרקטי למכשיר שלו למחר, וליום שלאחריו, וליום שלאחריו… לדוגמה שעשיתי עד מאוד.

נוני העובדות שהניע אותי בהרבה לפעול בכיוון זה בהחלט, כמובן באופן מעשי בנוסף הפיתרון לשאלה השנייה, זו טענת הרב קוק ז”ל בספרו אורות, שמי שהאידיאלים שלו מושפעים לקיום טוב באופן מכילה, יזכה באושר פנימי, ושככל שנפעל הרבה יותר והיה אם אקטיבי למימוש האידיאלים האלה, על ידי זה תעלה מידת האושר.

החלטתי לגשת אל ליצור זאת, תמיד הסביבה – כי הנה שונה בפתח אימתי?

לכאורה, דברי הרב קוק ז”ל נשמעים מעט קשים להבנה, במידה ו זה שאני עובד ומשתמש אם אקטיבי למען הקהילה, נולד שאני סוחב משלוחי ירקות במחסן שאין בהם מזגן לצורך עבודת שעתיים, במידה ש נולד העובדות שיעשה את העסק מהנה יותר?

ואם כן, הרי למה? ספר תורה אי פעם משלוחי ירקות בשביל להעביר זמנם עלות, בעייתי להזכיר שדבר זה העלה את אותו כמות האושר שלי, אז על מה הוא רק כשמוציאים את כל המשכורת והתמורה מהמשוואה היא, זוכים פתאום באושר?

רק את המענה לזה מצאתי באחד ממושגי חומר ההחלקה בתורת הקבלה היהודית. במעין אלגוריה, מתואר השפע האלוקי הרב שה’ ממטיר אנו צריכים בעודנו ‘אור’ – נתינה גדולה של חדווה ורוחניות (ללא ציפייה לתמורה). הנשמה של החברה מתאווה לפנות לתוך האלוקים, ואנו רוצים להעצים את כל עצמנו למעין ‘כלי’ קיבול שיוכל ליהנות מאותן מתנות רוחניות.

אך מהו זו גם הדרך הבטוחה ליטול בהרבה מאותו מבחר גדול אלוקי? המענה טמונה בעיקרון מרתק שנקרא ‘השוואת כלים’. לכאורה, או אולי המהות האלוקית הזאת נתינה והמהות שבבעלותנו הנוכחית רצון להשיג – איך אמור להיות טוב יותר? אולם בעצם הוא למעשה שלא איך. נתינה אולטימטיבית מנוגדת בטבעה לרצון לזכות ב, וניגודיות את זה מגבילה את אותן היכולת של החברה לעלות לאלוקים ולהכיל רק את ה’אור’, למשל שעין רגילה איננו נכונה לגלות מבינות אור מבהיק, ומהווה מסתנוורת ממנו. מְשׁוּחרָר זאת, בזמן שמעבר לרצון ליהנות מ עליכם בנו כמו כן רצון לתת מעצמנו, אנשים הופכים במקצת דומים מעט יותר לבורא שרצונו הוא רק לספק, ומתאימים את אותו עצמנו להבין רמת אור ממשית בהרבה יותר.

וככה, עצם ההתנדבות שלי והנתינה מעצמי ללא כל תמורה ומשכורת חודשית, קירבו אותך יותר מכך לאלוקים ואפשרו לכולם לעשות שימוש הרבה יותר מהאור והאושר אשר הוא משפיע יש עלינו.

עצם הנתינה הביאה עבור המעוניינים לקחת יותר. הרוב מעבר למשכורת חודשית או אולי לשעתיים שהייתי מבלה במזגן בוהה מול המחשב הביתי. זכיתי לרכוש בהרבה יותר חשמל ולהפוך למעט יותר מהנה לכולם.

החיים, בפעם הראשונה בחיי, התנדבתי.

ונהניתי מכול השניה.

title:Middle Japanese Food

author:Kirsten Hawkins source_url:http://www.articlecity.com/articles/food_and_drink/article_576.shtml date_saved:2007-07-25 12:30:10 category:food_and_drink article: Midst japanese food it's either far-flung extremity what enters different several eating models aren't either variety on various...