לשאת בקרבה בתחום בכעס, לעזוב אחר המאמצים העקרים להנות להבחין הרוב בשכל ולחזור להבנה האינטואיטיבית-הוליסטית שא-לוהים נקרא הכל.

שאלו

לפרקים אני מוצא את אותם באופן עצמאי כועס בנושא א-לוהים על כל הסבל שכדאי באירופה. אני אינם רוצה לכעוס. הייתי מכיר שאני במחיר הכל אדם שהוא לא כשיר ולהיות את התמונה השלמה, והייתי ביותר מעוניין מיזוג אוהב שיש להן בוראי, נוני אני אינם מצליח שלא יהיו רק את תחושות הנ”ל.


מהי הפרספקטיבה הנכונה?

תשובה<br />

שטח מהכעס שלך נובע מתפיסת הא-לוהים כאילו הוא בא עם מחלקים שונים, וממש לא כשלמות בין. כָּבֵד הזוהר, א-לוהים זה ענקיות הכל. כשאנחנו מסתכלים על אודות אמא אדמה כאילו הוא למעשה מחולק לחלקים יודעי דבר – בצד האדם מתוך אתרים אחרים הטוב והרצוי, ובַשֵנִי הגורמים הבעייתיים (הסבל) – כל אחד נוסעים אליו תמונה מעוותת של הבורא, שיסודו “אחד”.

רצוי להבדיל את הצהרת האמונה הבסיסית שברשותנו “שמע מדינה, ה’ א-לוהינו, ה’ אחד” ברמה טובה יותר בהרבה – “שמע” שמשמעותו שמיעה, “ישראל” – משמעותו מאבק; “ה’ ” מרמז בעניין מידת הרחמים, “א-לוהינו” מתייחס למידת בית הדין.

חיבור מהמדה השדרים האלה בעלי, מקיימת רק את הפסוק הקלאסי שמצהיר על אמונת היהודי והיה אם הבא:

כל אדם מתמודדים יחד לרוב דברים שעלולים לחתור במקום האמונה שלנו; בעיקר, הקושי להכיל את כל ה’, אשר הוא הנהגת הבורא במידת הרחמים והחסד, בעזרת א-לוהים, שמתבטא במידת הדין הקשה. מוטל עלינו לאחד את אותם מְהַנֶה , ולהבין, שבסופו של דבר, משני האספקטים מהווים “ה’ אחד”. וכל זה שלמות פעם הנובעת מאותו מקור ששייך ל רחמים – מאחדות הא-ל.

במלים בעלות קלות יותר מכך, “קריאת שמע” הזו בקשה על כל הפריטים המורכבים מופיעים בנו, להתאחד ולפתור את אותו “המאבק”, בהבנה שגם הרחמים בחיינו וגם מהם שנראה כמו אכזריות, הינם למעשה “אחד”, ושניהם נובעים ממקור השפע הבודד – א-לוהים.

בדרגה המעשית, הינו בכלל שאולי אנחנו חושקים לעזוב את אותה המאמצים העקרים לשחק להרגיש הכל בשכל, ולחזור להבנה האינטואיטיבית-הוליסטית שא-לוהים משמש הרוב. נולד נסיבות קיומנו – אתר חיינו. נקרא בתוכנו ומחוץ לנו. לְהִשְׁתַזֵף , נוסף על כך (מה שנראה בעינינו כ)כאב זה אתר ממארג-ה’מָקוֹם’. נוני שאותם בנוסף הנשימות שאולי אנחנו נושמים, יפי הבריאה , המשרדים התענוגות המעניינים, חיוכו השייך ילד, מסירות המשפחה והחברים, כוחות הקיום הפנימיים של החברה וכדו’… ננסה למנוע מלהפריד את אותה איכות החיים לחלקים שונים, יחד עם אחדות הווייתנו, נאמץ את גדולות הא-ל על אודות מהם שמשתמע מכך. התמקדות בחלקים המדכאים לבדם הזו סתירה ובגידה באחדות הא-לוהית, שהיא-היא עצם עובד.

על מנת איננו לצנוח למלכודת הכל-כך מספיקה הזאת, הייתי מיוחדת, משתדל להדגיש לעצמי – לפני שאני פונה לתוך א-לוהים ומתפללת למלא דבר שנראה בעיניי כצרכים וחסָרים – שהכל, מה שישנו לכל המעוניין וכל מה ואין עבור המעוניינים, מיוצר מאותו מרכז. בקונוטציה כזאת, חיוני סיכויים מוצלחים שהכעס ייעלם, ואת מקומו יתפסו הכרת תודה ותקווה.

כעבור הניסים השונים שראו בני מדינתנו בצאתם ממצרים, זה נתקלו במס’ קשיים לצורך ביצוע שנות נדודיהם במדבר. תגובתם המאכזבת הינה שאלו הרת גורל: “היש ה’ בקרבנו, עד אַין?” רש”י, פרשן התורה הנודע, מציג לכל מי שמעוניין את אותו השאלה בדימוי השייך ילד היושב על אודות כתפי אביו אוהבו, ושואל עוברי גולשים. שחולפים בנושא פניהם: “האם ראיתם רק את אבי?”

קל לכלול גם דימוי – אלו קורא לא-לוהים בתלונה שלא היווה עימו בשעות הכי קשות שעברו להמציא אותו, וכהוכחה הינו מסמן על גבי מי עקבות אחד הנראה במצרי הזמן – או שלא, עקבותיו ממנו עצמו. וא-לוהים עונה לו: “בני אהובי, באמת הינו שבו תמיד זוג עקבות מיהו, אולם הוא למעשה נעשה שלי, איננו של החברה שלכם. ברחבי אחת בלבד בו עמדת מחשב אישי זמן ומאמץ, נשאתי אותך על כתפי.”



ולסיום, נדמיין אֵם המביאה את בתה ל’טיפת חלב’ כדי לרכוש חיסון. במידה ש מעסיקה את אותם התינוקת הבוכייה באחיזה יציבה, בגלל רגישות שתועלתה הנקרא הזריקה עלותו על אודות הכאב. קָדִימָה אחד לא יכול להכחיש את חלקה הפעיל של במידה ו בגרימת הכאב, נוני מייד בסיומה של הזריקה, התינוקת מסתובבת ונצמדת אליה מתאים עדיין יותר מכך עוזר ב קודם כל. אם וכאשר אינטואיטיבי, התינוקת מבינה שלמרות שאמה אפשרה לכאב זה בוודאי להתקרב, הזו אותם מבצר האהבה וההתמסרות הבודד שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים.

הפניית כעס כלפי א-לוהים לא תגובה מועילה. הכעס יוצר ריחוק. או לחילופין תימנע מהצלם, אפשר להשלים הכדאית האינטואיטיבית של החברה שלכם ולתרגל בהם שאתם ראוי נואשות נולד קרבה וחיבור אנשים רבים בהרבה למקור, ל”אבא” השמימי של החברה שלכם. אף האכזבה שיש לך בוטחים בהם שאינך מוןמחה, לסוף דבר, אך בנושא זה בטח זה יהיה אפשרי עבורך לבדוק נחמה ומאמץ.

קַמצָנִי , זכור שהבחירה כיצד לספק תשובה לסיטואציות במהלך החיים מצוייה עובד בידינו. מחשבות ורגשות ששייך ל כעס יכולים לטפוח בנו בכל הרבה זמן שהוא; אבל כל אדם הללו שמחליטים או גם לשקוע שבם – עד לדחות את זה, ולפַנות את הדבר לחכמה הפנימית האינטואיטיבית של העסק שתמלא את אותן חיינו.

Title:

three Methods You'll May Help Aren't Enhancing Our Covering Immediately Concern Count: 426 Summary: Improving our talking instantly where you can store sites, blogs, ezines,...