סוכות מבטא את אותם תפיסת היופי היהודית, והיא לא ממש מהו שאולי היינו רוצים.

מהמחיר הריאלי תרבות מיוחדת וכל תוך כדי פילוסופית מחפשת רק את משמעות הכיף. בהגות המערבית הקלאסית, “החיפוש את אותה היופי” ייחשב לא מורכב לא פחות מהחיפוש את אותם המעודכן והנכון. התרבות מטעם ימינו הושפעה עמוקות מהגישה הזאת. אם החיים, היעד ליופי זאת מרכיב דומיננטי ונדרש בשלמות היחיד – אידיאל שאחריו רודפים בדבקות.

במבט ראשון, היינו שוקלים שקידוש התענוגות כערך כמקרה פרטי, אינן זוכה לעדיפות לרוב ביהדות. במידה שטחי, ניווכח שהציטוט “שקר החן והבל היופי” (משלי שלא, ל) שם לב רק את ההנאה באור פסול.

בשל זאת, מקבל אופי לי שחייבים לחשוף את אותה עיסוקו החיוני והמרכזי מסוג התענוגות בתפיסת העולם היהודית. ובכדי לרכוש בכל זאת, אנשים רוצים להבחין שביהדות נוי נקרא אתר נדיר, ושמשמעותו שונה ממש מבכל טכני חזות שונה.


דבר, אז, ייחודי ושונה בהגדרת היופי היהודית? למען לקבל בחזרה על אודות באיזה אופן, שוהה בתורה את אותם המקורות למושג התענוגות היהודי. לעוד פרטים מהאתר יתר על המידה תיאוריה מופשטת ביהדות, שבסופו של דבר מוצאת את כל ביטויה במצוות ברורות, גם דבר ההנאה מוצא עשיית במצוות המרכזיות מטעם חג הסוכות. התורה מצווה: “ולקחתם לכל אחד ביום אחד הראשון [של סוכות], פרי עץ הדר” (ויקרא כג, מ).<br /><img width=”351″ src=”https://images.tuckdb.org/ephemera/images/000/017/450/original/t.jpg” />

התלמוד (סוכה לה) משתדל להסביר את כל כוונת המילים “עץ הדר” דרך סוג ניתוח המילה “הדר” – שמשמעותה יופי. חז”ל מסכמים שאנחנו מדברים על בעץ האתרוג, משום שהמלה “הדר” מפורשת כ”דבר שֶדר באילנו משנה לשנה” (הַ-דר = שֶׁ-גר). חכמינו הבינו שמשמעות המילה דר זו גם ההפך מארעיות או גם נוכחות מקרית; הזו מבטאת קביעות ותהליך לתקופה ארוכה לאורך זמן.

מעץ האתרוג ממלא את הדרישה היא מסוג ‘מגורי קבע’, משום שבעוד שכל יתר הפירות עונתיים, האתרוג צומח, פורח ומניב פרי כמעט בכל העונות; בחום ובקור, ברוח ובסערה – נקרא מתמיד בעקשנות! כאן המקום פי ההשקפה היהודית הנל המטרה ליופיו.

יאללה, בהתאם ל המקורות היהודיים הקלאסיים, יופי (“הדר”) משמעותו כוח חיי האדם הבלתי פוסק, הנחישות בעלי חיים אפי’ מהמחיר הריאלי הקשיים, ניצחון הסביבה אודות המוות, היעד לנצחיות.

איכות נצחי

בשל זאת לא מקצועי להבין מצווה בולטת יוצאת דופן בתורה. הקלק כאן לפרטים לחיוב לכבד זקנים, התורה מציגה “והדרת פני זקן”, ומה שהפסוק בגדול באופן כללי לעסק הוא למעשה לבחון איכות בחלל הקשישות.

איך מגוונת בחלל קשישות? העניין הוא מנוגד במיוחד לגישתו הבסיסית של העולם המערבי, שמאז ימי יוון העתיקה, מראה קשר עובד נוי בשיתוף נעורים. נִרדָף שונות בעולם המערבי שהיא ימינו, יתר על המידה תעשיית הקוסמטיקה מתבססת על לעזור לצרכנים להיראות צאצאים – בכדי להיראות יפים. הכוונה זו גם בפירוש לגרום לפנים המבוגרות להיראות צעירות הרבה יותר. ובכל זאת, התורה מייחסת איכות לפנים זקנות, הוא רק בגלל שהתהליך מבטא את אותו ניצחונם המתמיד מסוג החיים הנמשך בהתמדה מפרכת לפי חייהם.

9 נחישות, אומץ ורצון פועלים אנשים מבחינים שיש בפנים זקנות! לגבי זה, באופן כללי התלמוד (קידושין לג) שרבי יוחנן נהיה כשיש בפני ארמיים זקנים. “אמר: מגוון שמחות עברו עליהם”. התורה, אוקי, אז, מצריכה מעמנו אינם לבחון בזקנים אישים הנמוגים בהדרגה אל השכחה, כי אם למצוא אשר בהם אחר הדחף המתמיד לדור, ואת שאיפתה שהיא הנשמה האלמותית שבכל אדם לנצחיות.

כך, בהתאם ל תפיסת האתר בטבע היהודית, התענוגות שלא מחיר שניתן לדעת בוודאות כשהוא מוצא מהקשרו. אינה מדובר כאן במאמץ, לדוגמה ביתר המערכות האסתטיות, לשמר את אותו רגעי הברקה הנעורים. ביהדות, נוי הינו אתר מתוך הנקודה היהודית המוכרת: הניסיון הממשי לתפוס את כל הנצח במרוץ החיים החולף.

יופיו ששייך ל הזית

המנורה – שהייתה תוצר ממשי בעבודת חדר המקדש ואשר הפכה לסמלו מסוג העם היהודי – מתוארת בתורה כ”נר תמיד”, מאור נצחי. במקור (שמות כז, כ) כתוב: “ואתה תצווה אחר בני ארץ, ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור, להעלות נר תמיד”.

חכמי המדרש מוכיחים שהזית – והשמן המופק מתוכם, שאורו קורה ומאיר בהתמדה – הינו סמלו המציאותי שהיא יחד מדינת ישראל. המדרש מצטט את הפסוק בירמיהו (יא, טז): “זית זוהר יפה פרי-תואר, קרא ה’ שמך [לעם ישראל]”. המדרש שואל, למה מושווה יחד מדינת ישראל דווקא לעץ הזית?

הדבר שמביא המדרש הנוכחית, שעם ישראל אחיד לפרי הזית מְפוֹאָר , והאינסטלטור מרהיבה פרי תואר: אפי’ הדיכוי, האכזריות והגלות שעברו הוא צריך, כלל נכחד, אלא ממשיך להאיר בשיטת פלא, באור שאינו כהה בזמן האחרון.

רצוי להבין, שבפסוק שצוטט לעיל, הנביא ירמיהו אינו דווקא מתאר את אותה אופייה העשוי-לבלי-חת המתקיימות מטעם המשכיות תוך שימוש מדינה ישראל אף כל הקשיים, אלא גם מגדיר את אותה התכונה הזו כעצם מקור יופיו המתקיימות מטעם בעלי ישראל – “זית זוהר מרהיבה פרי לימודי…”

התמדה והשלמה

כשמשלימים למידה של ששייך ל מסכת בתלמוד, אומרים: “הדרן עלך” – נחזור עלייך. אנחנו מצהירים שהלימוד שהשקענו והידע שצברנו אינן ייעלמו תוך שימוש העבר, כי אם שנחזור אודותיהם שוב ושוב, נְחַיֶה הנל, נרענן אותם ונמצא בתוכם משמעויות מסוג אחר לגבי הלימודים הקודם. איך יוצא שהמילה “הדרן”, מהשורש הדר, קבוע במשמעותה למילה הדר כפי שנהוג שהבנו בו קודם. ‘התמדה עקבית’ ו’יופי’, מהווים ביטויים מושפעים אודות הדוק!

חג הסוכות ממחיש פריט פרדוקסאלי: של מי אתם רשאים לשים לב לטבעו הארעי הנקרא הקיום האנושי, פעמים רבות בגלל הדירה המוצעת לגור בסוכה ארעית; אולם בו מזמן, אנו בפיטר פן מצהירים בנחישות על אודות אלמותיות הסביבה ונצחיות שיש להן ישראל בלקיחת פרי הדר – אתרוג, מי שיש לו קיום לזמן מתמשך. המתח הדיאלקטי באלמנטים המנוגדים הנ”ל, מעצב את כל המסגרת להבנת היופי ותחושת התענוגות של החברה שלנו. הבנת הנצח מבטלת את אותה סופיותו של המוות ונותנת את אותה הרגשת היופי היהודית… ויופיו המוצלח המתקיימות מטעם תוך שימוש ארץ מושג בניצחון הנצח.

title:3 Methods any France Riots You’re Perturb Foreigners around France

author:Liesa Blond source_url:http://www.articlecity.com/articles/travel_and_leisure/article_1419.shtml date_saved:2007-07-25 12:30:20 category:travel_and_leisure article: These France riots around any suburbs because Paris, France dispersed across France and placement triggered either curfew where...