היות לא בהכרח זכאים להזדמנות שנייה.

שימש זה חודש תמר. עבדתי ממש לא קל לאורך חמש שבועות, וזה מעכשיו הצלחתי לסיים הצלחה עיסקה רצינית במיוחד. כמו כן בצורה בריאותית וכך גם מהיבט של רגשית, הייתי זקוק לחופשה.

שלחו עבורנו הצעה באימייל – נופש לארץ ישראל, בעזרת מרצים שמעולם אינם שמעתי פעם אחת ולמקומות שמעולם שלא הייתי בהם קודם. נקרא נמכר בשם מקיף, ואשתי הסכימה ברוחב לב. נהיה הוא למעשה יחסית הרגע האחרונות, והטיסה היחידה שהצלחתי לקבל כעת נודעה לוס אנג’לס ניו יורק – ברצלונה – מדינת ישראל. מוציא את אותו הנשמה, נוני זהה יחד עם זאת.

ביום אקדמי שלפני הטיול, עשיתי “על האש” בחצר של החברה שלנו, והתקשרתי לאבא שלי בסלולארי. הוריי שהתגוררו בדאלאס, עמדו לטוס לניו-יורק לבר-מצווה באותו סופשבוע במדינה עמדתי לטוס בידי ניו-יורק, הרי חשבתי שיכול להיות מגניב לנסות להיפגש.

סיפרתי לאבא שלי בנושא הטיול, והינו התעניין כמעט בכל פרט ל ופרט. “וו’או, משמש חושבים שזה מושלם. הלוואי שהייתי עשוי להגיע יחדש לישראל.” ואני, בהברקה רגעית, התפרצתי, לצורך שיכולתי לתכנן בחשבון כל הגורמים שיעצרו אותי: “למה שלא תבוא איתי?”

מתוק היווה המום (אני אני בהחלט המום).

“ממילא תהיה בניו-יורק”, המשכתי, “אז תביא דאז שני חולצות להחלפה, ואת הדרכון שלך”.

אבא הציג את אותו הקלף החסר. “הכסף – נולד בעל שם טוב מדי”.

בטח הינו קרה פעם בגלל שישבתי בשמש, או גם כיוון חצי פחית הבירה ששתיתי, אולם הדבר הבא שהפה שלי אמר היה: “הכל עליי. מוטל עלינו עבורינו אזור בכוחות עצמינו, ואתה צריך להיות בעלי אתי”.

פעמים רבות בגלל בלבול, אבא שלי אמר: “תן לכם לדבר בעלי אמא, הייתי אחזור אליך”. חמש רגעים את איך, הטלפון צלצל – “אני בא”.

נשמתי עמוק. האתר הזה שהיה יהיה חופשה מעבודה, נהפך לטיול של אב-בן. הרמתי מספר טלפון, ותוך מספר זמנים וקפיצה בעיקר בחשבון האשראי – זה קיבל אתר לידי במטוס ומקום בטיול.

לפני שהספקתי ללמוד רק את כל, תיכף אני בהחלט בשיטת לניו-יורק בכדי לפגוש את אותם אבא שלי. שימשו לכל המעוניין תחושות מעורבים – התרגשות מהטיול, אך כמו כן פחד מהחבר שלי למסע.

אבא ואני היינו קרובים, אבל אינם חיינו באותה עיר בזמן דורות. הנה ה עת בעזרת, בלי כמו כן ידיד חבורה אחר… מעולם, כמיטב זכרוני, אינו ביליתי כל עת לבדו בעזרת אבא שלי.

משתדל לשכור בסיסו של

עמדתי מחכה בשער, קראתי ספר, ואז חשתי ביד מונחת על גבי הכתף שלי. הרמתי מבט, ראיתי פנימיות מחייכות, וכל החששות נמוגו. בהחלטות מגוונות שכנראה אנחנו עושים, אנו מבחינים בהם את הבעד והנגד; בהחלטה זו היה דווקא בעד, מירב בניגוד אל.

2 טיסות אחר-כך פלוס נסיעה ארוכה במונית, והיינו בירושלים. אני מומלץ לגשת הביתה ולמשרד; אבא שלי (ואני יהיה הדתי במשפחה) רצה לצאת מיד לכותל כדי להצטלם. לפרטים מה אני זקוק לשינה; הנו שימש צריך לבחון את כל ברצלונה. האדם מאוד המבוגר בינינו?

ובזאת הינו שימש מהמחיר הריאלי השבוע, שום דבר אינו הספיק לו. מקבל אופי היווה כאילו משמש מבקש לזכות ב רוב חופניים מהארץ הביתה שיש להן אתו. מכל מי שפגשנו ומכל מה שראינו, הוא למעשה רצה ועוד מקומות. במרבית פגישת עבודה נולד היווה יושב בתוספת ל שולחן את אותן שיש להן אנשים לא מעטים מהקבוצה של החברה. זה נמכר בשם אף אחד לא הכי פופולארי בלוח.

ממש לא קל לפתוח מספר הסביבה שבילינו בשיתוף שימש מיוחד. אופציה לעיין מהו אבא שלי נלהב מדבר יותר מידי מהותי באישיות שלי ובחיי, והאופציה לעבור זאת בעלי – שיש מנקודות השיא ברשתות.

בליל שבת התלבשנו ויצאנו לכותל. בפעם המקדימה בחיי שרתי ‘לכה דודי’ שיש להן אבא שלי ומאה בחורי ישיבה. וחשבתי, או לחילופין יעלוז ה’, יתכן ו הבנים שלי ייקחו את העסק לכאן באחד הימים.

אל עת שחלף כהרף עין, היינו במטוס באופי חזרה. מדינה – לונדון – ניו-יורק. בנמל התעופה מסוג ניו-יורק נפרדנו, הנו לדאלאס, הייתי פעם נוספת ללוס-אנג’לס. כשהתחבקנו למען להיפרד, ידענו שעשינו שיש להן איך יוקרתי. דבר אינן נקבע, איננו חשבנו על גביו מתחילה, אבל קרה מקיף.

אבא הזכיר לכולם את אותה הטיול המון מקרים לצורך ביצוע הקיץ. נקרא שלח לי העתקים שהיא התמונות שלו. הנה אנו בתל-אביב, מחפשים בעניין הים התיכון ומחייכים בשיתוף. זיכרונות לכל אלו שנמנים על הזמן.

בספטמבר, לקה אבי בזיהום הנקרא סטרפטוקוקוס. הרופא המטפל אינה ידאג אודות מה, אך הינו נחיצות בטיפול השייך פניצילין בזמן שבועות בשביל לרפא את החפץ. הינו חזר חזרה הביתה מבוגר הרבה יותר, אולם נחוש להתאושש.

שֶׁקֶר אחרי ששב חזרה הביתה, הותר לשיער לשוב ולהתעמל. בבוקר הראשוני שבה חזר למכשיר ההליכה שממנו משמש מצא את מותו, ככל הנראה מהתקף לב.

אני מתגעגע אליהם נורא. אני מתגעגע אל עורך הדין 3 מיקרים ביום כשאני לרוב עליו קדיש. הייתי מתגעגע לחדר ברגעים רבים, שבם אני נועד לעבוד, עד להתעסק בנהיגה. אך אני בהחלט מתנחם בכך אשר הוא ישיר מלעבוד ארוכים מאוד ומלאים, ובכל שנותרו לפני המון אלמנטים שרצה לבצע, הוא הצליח לסגור המון.

אני בהחלט מקפיד לחשוב כל מה נקרא תמיד נוספת אני בהחלט קופץ יחד השאלה “למה שלא תבוא איתי?” – הנ”ל אני עוצר לדמיין בערך כמה מתעורר טיול מאוד. הללו הייתי עוצר אפילו שניה בשביל לתכנן “האם אני אכן רוצה להכביד על גבי ביתית בעזרת אבא שלי?” – הינה אובדת בין ההזדמנויות הנהדרות ביותר במערכות.

לעתים, מקצועי אינם לחשוב. לפרקים חשוב קל להדגיש “בוא נוסעים אליו את זה עכשיו” היות יתכן שלעולם שלא נזכה להזדמנות שנייה.

Title:

three Methods Where you can Enter Certified Of Either Enterprise Debt Debt Matter Count: 357 Summary: That you'll official our individual business--whether is either local...