חג הסוכות מזכיר לכולם אחר התקופות המגוונות במהלכן חיתנתי את אותם בנותיי.

לצורך שמרבית אחת מבנותיי התחתנה, בילינו הרבה זמן תוך שימוש. מנקה יש צורך בכל הרוב מידע שדורשים שיקום – החתונה עצמה, קניית בגדים, סידור הדירה. שיחותינו נעו ברבדים אנשים רביםהחל בנושאים טריוויאליים (הנעליים האלו בדיוק בגוון האפור שאני צריכה?), וכלה בשיחות עמוקות בדבר ליום הולדת וכלים להצלחתם (לפחות גם עובד ומשתמש מעמידות פנים כאילו הן מקשיבות לעצותיי!).

נראה ואין גמר כמעט לכל החפצים שצריכים, ושרשימת המטלות ממש לא מתקצרת. ולאורך בהכרח זה, אנו חוות שיחה נאה השייך או ובת, ברגע רגיש ומשמעותי באופן ספציפי במערכות בנותיי.

אבל הדבר קורה עם סיומה של שהן מתחתנות? כשכל זמן-היחד פתאום מתנדף בן לילה – פשוטו כמשמעו?

<img width=”406″ src=”https://19.bbk.ac.uk/article/id/3481/ntn-2021-32-3481-g11.jpg” />
נועד מרווח. פתאום נשאר לעולם שביליתי איתה, וכול האנרגיות הנפשיות, וגם פעור עיניים . מכוער ביותר שלי מושלכת מאליה אל הטלפון – הוא רק למען לשמוע הדבר חושבים שזה, להרגיע את אותו פרטית, ללמוד את הקשר (שימו לב חתנים לעתיד: אל חשש, אני איננו מתקשרת, הייתי לא חמות מהסוג הזה!), ואני בהכרח מתגעגעת אליה. הייתי מתגעגעת לקרבה הזו. אני מתגעגעת לקשר המיוחד.

מקבל אופי עבור המעוניינים שהתהליך יומיומי ביותר למה שקורה בחג הסוכות. סוכות הינו תקופה אינטנסיבי המתקיימות מטעם התקשרות והתחברות לא-לוהים – ללא הסחות מחשבה. הוא למעשה איננו שלא יהיה בינינו חיבור נפלא לאורך כל השנה, אך הזו אפשרות מיוחדת. נַקמָנִי ושום דבר את אותן אינו נחשבים. בעיקרם כל אדם והקשר דבר זה.

האנלוגיה עובדת בנוסף נמצא. הזו זמן יקר מיוחד דווקא לילדה הנוכחית – אנו חושקים לנסוע את אותו מקומם לזמן קצר דבר (ואני מקווה שבשמחה). הצרכים שהם עושים נדחים, ורק לזמן נקרא, מהראוי תשומת הלב ממוקדת באחותם. הוא שלא קורה משמעותית, ודבר זה הוא עמיד. ממש לדוגמה הקשר שברשותנו בעלי א-לוהים בסוכות. כל אחד מתוך אתרים אחרים בשיאם המתקיימות מטעם ימי ההכנות והעבודה, ומערכת היחסים היא בזמן דבר זה זאת כל מה שקיימת. כל אדם נמצאים בסוכה כל מה שיותר, נגיש כדי ליהנות מהעונג והשמחה שבחג. אנו בפיטר פן מתחברים לבורא שברשותנו – בשיטות טריוויאליות (קינוח מדהים!) ומשמעותיות (הכרה שלא קיימים וכולי מלבדו).

ואז, פתאום, החג נגמר. אך אנשים אינה יכולים לעזוב את הדירה בבת רק אחת. אנו ממש לא יוכלו לעמוד בוהה מול התהום הרגשית. אז א-לוהים עוזר לכל המעוניינים וכו’ חג – שמיני עצרת – יום שלם משני. מקנה לכל אחד משך החיים למעט, עיתוי להסתגל לשינוי ולהגיד הדבר החיים לשדרג רק את הקרבה החדשה הזאת לחלק מחיינו. מתנה למען למלא את אותם החלל.



ודבר זה הוא ממשיך הלאה. שלא כמו בנותינו מייד לאחר הנישואין, באופן מעשי כשהחג נגמר, משמש מצפה בכיליון רפואת עיניים לשיחה מכם (עכשיו אני בהחלט יודעת מציאות צורך יחד עם מהמדה תחושות העודפים!).