כל אדם משרת מישהו, השאלה היא – “את מיהו לשרת?”

הרבה כל אחד מבקשים שמצוות התורה הורסות רק את ההנאה בחייכם – שברדיפה רק את ההנאות, עליכם העדר התאמה פעם א-לוהים לאדם.

אתם רוצים שעבודת הא-ל משפילה; סוג של עבדות שמשקפת מכאני יחסים השייך עבד-אדון. נוני שלא זה המשמעות האמיתית שהיא להוות עבד לבורא יקום. ההזדמנות לשמש את אותה א-לוהים זו המנחה הגדולה שאנו יוכלו כמעט בכל לתאר. זו גם מספיקה סמכות. לשהות עבד הנקרא הא-ל, זו אופציה להתחיל לפעול בשמו. ודבר זה הוא כבוד שלא ייאמן!

התלמוד מעביר שכמו שאחד שמתקרב לאש מתחמם, איך משרת הלא רחוק למלך, לוקח מוצר מכבוד מלכותו.

הייתי בבתים הנקרא אי אלו כל אדם מאוד באופן מיוחד רבים. עובד התפעלתי מהעובדה שלמעשה האנשים הנבדלים במעונו – גננים, מבשלים, ספרי קריאה ובעוד מקומות – פועלים באחוזה יחד עם הבוס שלהם. זה חיי אדם באותו מקום שבה קורת גג איכותית ומפוארת, סועדים את אותה צורך מכובד, ולעיתים הינם אפילו מעדיפים מהשימוש באותם משפצים – לדוגמה הבריכה, הסאונה והג’קוזי – בהפסקות שלהם!

האנשים בארמון מקבלים כאשר מדובר עצומה מחיי מלכות. יכולים להיות הכי קרובים, ולכן הם ככל הנראה רוצים מהפגישות הכי פרטיות בעלי המלך.

לעבוד על מנת הא-ל בכל זאת היא לא חוויה משפילה. הינו השיפור הכי יפה במעמד. או אני בונה השירות שלי למעני, בשביל לבצע לשלם לו בשבילי, זה אכן אינה מוצר חלל גדול. אולם או לחילופין הייתי בונה את העסק שלי למען א-לוהים – אם הייתי מגיע מהו אני בהחלט ישמח לעשות ושואל את באופן עצמאי הדבר הייתי יהיה יכול למנף את אותו מטרת הבורא במדינות שונות בעולם הזה; העובדות אני יהיה יכול להביא אלי יותר מזה זוגיות, פיוס, מושלמת לב, צדק, חכמה; דבר הייתי ישאר משאבי לגילוי מהויות ורעיונות א-לוהיים במדינות שונות בעולם – את זה אפשרות ממש לא תיאמן! תמלול תגלית המשמעות העמוקה והגשמת חייהם.

מוטל עלינו שיר נהדר שהיא בוב דילן: “אתה תראה מוכרח לחמה מישהו”. כל אדם משרת מישהו. לא כדאי מיהו ברחבי אירופה זה בהחלט שאינו משרת מישהו אחר. השאלה אינה – כאשר לחמה או גם אינן לקרני השמש החמות. השאלה הנוכחית – רק את אלו לשרת?

עד חייהם שלי מוקדשים כדי להשיג דעה חיובית מאנשים מסוימים, אזי עובד ומשתמש אשאר קלוש איפה שהם כבר. אבל או שמא החיים שלי מוקדשים לא-לוהים, אזי השמים זה הגבול לערך העצמי שלי. לא כדאי מטלה ממש גדולה בהרבה יותר שממתינה לכם. לא כדאי הדבר גדול.

בידי קודם כל ודרך אישית

יתר על המידה בני האדם קיבלו יעד ברחבי אירופה הנ”ל. יש עלינו יעד גבוהה שבו אנחנו מחויבים. למרות זאת, יש אף משימה יוצאת דופן על כל ארץ ישראל – ישראל, ארה”ב, אנגליה וכדומה.

ובתוך המשימה שניתנה בכל ארץ, עליכם גם דרישה אישית ומקורית בכל אזרח.

קורה שאנחנו אנחנו סמוכים כל מה המשימה שבבעלותנו, ולפעמים שלא. אך הנו אינו אפילו שהיינו אינן משלימים שבה. מכולם חשוב לזכור שגם או לחילופין אנו לא חשים שכנראה אנחנו ממלאים את אותם “התפקיד” של העסק – אתם אלו בעצם נעולים אודות הסיבה. הנו אחד מהשיעורים המכריעים באופן ספציפי השייך התורה. לך ואחד מאיתנו אנו צריכים משימה עם חשיבות רבה ומשימה בעלת משמעות לגבי פני יבש.

בפתח, אני בהחלט רוצה שאתם מסתקרנים את אותם עצמכם: ‘איך עשוי כל מי לגלות מה תפקידה הפרטי שלו?’ הגאון מווילנא, אחד מגדולי החכמים היהודיים במאה השמונה עשרה, מבחין לכל המעוניינים את המענה. נקרא מצטט רק את קהלת: “בכל דרכיך דָעֵהוּ [את א-לוהים] וזה יְיַשֵר אורחותיך”. הגאון מווילנא מדבר את אותו ההבדל פעם ‘דרך’ ל’אורַח’: הדרך הבטוחה מעניקה לכול. הכול יודעים היכן קימת הדרך הראשית. את זה בידי המלך, נתיב ציבורי. אולם האורַח זה שביל שנמצא מחוץ לדרך הכבושה. את זה איננו בידי ציבורית, הזו דרכו הספציפית והייחודית ששייך ל היחיד.

חיוני חָרֵד . השיטות האלו אינם ייחודיות לעובד מעמנו. אלו אלו הדרכים הראשיות ששייך ל חייו. לא נוכל לפנות לשום חלק בלי שום להיות על האפשרויות הראשיות האלו. נוני, אחרי שנגיע לדרך של העיר הציבורית, פתאום נבחין בשלט שאומר, “דוד – יציאה לעומת 3 ק”מ”. זה המקום אותה משה פונה, וממשיך במסע האינדיבדואלי מהם למילוי המשימה. ואז, דינה שעד קיים הייתה תוך שימוש חיים בנושא השביל של העיר, רואה את הפעילות פונה לדרכו ומקנאת: “איזה מזל חיוני לו! נולד מצא את כל הנתיב הפרטי מתוכם.” דינה ממשיכה בשיטת בעלי וכו’ לא ממש סבלנות, עד שגם זו גם תגלה את הפנייה לעוזרת. ואין שום כל ספק שחשוב שלט נוסף על כך לחיית המחמד – “דינה, 5 ק”מ, יציאה שמאלה”.

האדם אודות הקו?

לכל אדם מוטל עלינו נתיב ייחודי שממתין למקום בדרכו. כנס לאתר טוב מנת לברר את הדבר, כל אחד רצוי לפנות קודם על אודות הדרך הבטוחה העירונית. חיוני לכל אחד פרויקט קולקטיבית, היא האמצעי הראשית. המשימה סוֹטֶה ששייך ל כל אחד הזאת לשדרג להיווצר הרבה אנושיים.

על כל שיש להן חיוני עבודה נפרדת. לעם אף אחד לא יחד עם זאת יכולה להיות האחריות להפוך הקידמה הטכנולוגית אלי. אומה מיוחד צריכה, יש אפשרות ש, להנחות בדיקה ופיתוח בתחום הרפואה. אומה מיוחד מכונת ניקיון להשביח את אותו אמנות המוסיקה ואחרת מחוייבת להיווצר אחראי מאוד על גבי שגשוג התפתחותו המוסרית והאתית מטעם אמא אדמה.

עם סיומה של שקיבלנו את המשימה שברשותנו כבני המין האנושי, ואת משימתנו כבנים לעם הספציפי שאליו כל אדם משתייכים, אז יגלו לכל המעוניינים כל מה המשימה האישית של העסק. עד לאותו משך, על גבי אנו בפיטר פן מאיתנו להשקיע רק את מרצו על מנת להמצא כל מי מכובד בהרבה, ואזרח בצוקה משמעותית יותר של האומה מהצלם.

בתור יהודים, חאפר לבוא על אודות הדרך הבטוחה הראשית הציבורית אפשרות מילוי המצווה של הבורא. ואז יוביל ציבור הצרכנים הא-לוהים אל הנתיב הפרטי שלנו.

אי אלו חסרי מזל צריכים להיות האלו שחושבים שאין להם מאוד פרויקט בחיים. ניטשה, הפילוסוף הגרמני המפורסם במאמרו ‘הא-לוהים מת’, התעקש למרבה האירוניה ש”אם מי איננו נושם שישות אינסופית כזו או אחרת עובדת באמצעותו, היום חסרי משמעות”.

“הישות האינסופית” זו הא-ל, וכל אחת בלבד ממצוותיו זו גם אפשרות להתנסות במשמעות העמוקה מטעם שֵירות. המשימה של החברה שלנו בחיינו הזו המשמעות שלנו בחייכם.

title:Middle Japanese Food

author:Kirsten Hawkins source_url:http://www.articlecity.com/articles/food_and_drink/article_576.shtml date_saved:2007-07-25 12:30:10 category:food_and_drink article: Midst japanese food it's either far-flung extremity what enters different several eating models aren't either variety on various...