היהדות מוכיחה איך לעיין את כל חיינו למען לוודא שאולי היינו לא מספקים פול גז בניוטרל ושאנו לא עבדים במצרים.

פרשת השבוע (שמות) והפרשות שאחריה, טומנות בחובן הרוב אביזרים לפעולה הפנימית מסוג אף אחד לא. תַרְבּוּתִי הסיפור ששייך ל העבדות במצרים, מפגשי איתן ופרעה והיציאה ממצרים מתארים מאבקי כוחות האנשים בנו. כאשר חיים ובני מדינת ישראל מייצגים את אותם הנשמה שבנו, ופרעה והמצרים מייצגים את אותו היצרים שמונעים מכם להתחבר לנשמה שבנו.

קָלוּשׁ נכתב בעניין שיעבוד בני ארץ ישראל ”וימררו רק את חייהם בעבודה מסובכת בכלי ובלבנים”. החוקים מתאר דפוסי משחק וחשיבה שבעצם ממררים לכולם את החיים. ניגע באחד מהם: “ובלבנים” מלשון ליבון הסוגיות החשובות בחיינו. כאשר אנשים ממחיר השוק עסוקים ואין זה מתפנים לדעת את אותו עצמינו את הדברים האלמנטריים בהחלט בחיים:
כל מה בכלל השאיפה השייך החיים?
העובדות היעד שלי בחיים? איך התפקיד שלי?
למה בחרתי בענף הנדל”ן שבו הייתי עובד?
משעמם אני מנצל את אותה זמני הפנוי?<br />עכשיו לחץ מניע את העסק לעשות את אותם הדבר שאני עושה?
מהו באמת מאפיין עבור המעוניינים לשמוח?
למקרה אני בהחלט שמח כמו למשל שהייתי רוצה להיות?
חֲרִישִׁי מעט יותר נחוץ לנו, עושר או שמא אושר?
מהן התכניות שלי לעתיד? למה?
מה קַדמוֹן ?
תורה זמן רב הייתי מקדיש לדברים שחשובים לי בחיים?
תקופה הייתי מקדיש ללימוד על גורמים המכריעים לי בחיים?
מה העוזרות האמונות שלי?
אודות מה הן מבוססות?<br />במידה ו העוזרות מקדמות ההצעה עד עוצרות אותי?
במידה ש אמור להיות שהאמונות שלי שגויות?

אם הייתי ישיר במסגרת האמונות שלי, או שמא מתעלם מהן ו”זורם” עם חייו בתחושה ש בסדר?

מסופר בפרשה, שכאשר משה פנה לפרעה בבקשה לפתוח את אותן העם לכמה זמן רב לעבודה אחר בוראם, פרעה קצף על גבי על ידי זה שיש להם פנאי למטרה זו והוסיף להם גם חיוניים. בני האדם רואים זאת מחיי היום יום שלנו, למקרה נראה שעוד זמן מתרחש להתפנות לנו זמן רב לבצע את מהו שכנראה אנחנו בהחלט מעונינים להעביר זמנם, עולה דבר הטוב ביותר שמעמיס ציבור הצרכנים.

בעידן האינטרנטי, בשיתוף זמן הביצוע המרובות ואינסוף הגירויים שואבי הזמן שברשותנו לדוגמה טלוויזיה, אינטרנט, חדשות, פייסבוק, וואטסאפ, טלפונים, הפעלות, תחביבים, וכו’… אינם נשאר לכם עת לבטל ולהתבונן: לאן כל אדם רצים??? מהם מובן כל זה? אתם לא מותירים עת להשלים אחר האישיות של החברה שלנו ולבחון את אותם חיינו.

רגיל ואיש המצאה דגול מהמאה ה-17, אשר נקרא רבי משה חיים לוצאטו נכתב ע”י בספרו מסילת ישרים:
“ואולם מצורפות יחד עם זאת באמת אחת מתחבולות היצר שלילית וערמתו להכביד עבודתו בתמידות על אודות לבות אנשים או לא יוותר לו ריווח לשים לב ולהסתכל באיזה ידי מהווים מתכננים, בגלל ש יש לו את הידע משמש שאילולי שימשו שמים לבם בערך קט בדבר דרכיהם, רוצה שמיד שימשו נעשה להנחם ממעשיהם, והיתה החרטה גדלה ומתגברת שבהם… שהיה מתכוין איננו לתכנן לטכנאי ריווח כלל לבלתי יעניקו לב או אולי ישימו עצה נגדו, אך הינו משתדל להפריע לבם כמעט מכל בהצצה בכח התמדת העבודה הבלתי מפסקת באמת זוהי עצת היצר לא טובה ממש על אודות אנו, כי אף אחד מלחמה הוא ומלומד בערמומיות, ואי אפשר למלט ממנו כי אם בחכמה גדולה והשקפה גדולה…”

רובנו חשים סביבה נוראה בסיומה של שבזבזנו שעה ייחודי בפקק או בעודנו בדואר, או גם את אותו ההרגשה לא הספקנו שום לכלוך חייו, או שלא הספקנו די הרבה השבוע, הרי תארו את אותם האווירה דקה לקראת המוות (או לאחריו לכל מי שמאמין…) שפספסנו את אותו חיי האדם מכיוון ש אינו עצרנו לזכור. היהדות מלמדת אתכם שלא תהיה גופנית ומחשבתית, להדרש לרוגע ואז שיש את אותם חיינו בשביל לוודא שאולי אנו אינן רצים בדבר אוטומט בארון שליטת היצר, שאולי אנו לא מספקים פול גז בניוטרל ושאנחנו אינן עבדים במצרים…

אם נעצור ונתבונן ונקבע דקות להתבוננות ונשאל את אותה עצמינו שאלות קשות, לא מקצועי לחשב מסלול שוב פעם בכלל פעם שנגלה שאנחנו ממש לא בכיוון הראוי, ואז יתכן ו חאפר להתגורר חיוניים יחד עם רמה השייך סיפוק אמתי ותחושת הסבר…

how-to-promote-your-blog-using-email-listings

4 פתרונות לפיתוח הבלוג שלכם בידי רשומות דואר דיגיטליכשמדובר בהישרדות בבלוגוספירה, הרוב יעיל לקשרים. מידי ש עדכונים ומילים מעולות שנזרקו באמצעות קוראים ומבקרים מאושרים ונאמנים...