סיפורו רצוף הניסים הנקרא יהודי ששרד את כל השואה.

בין אמר לכם ניצול שואה: “כל יהודי ששרד את אותם השואה, ניצל בנס”. אלכסנדר אונגר ניצל אפשרות 4 ניסים.

אלכסנדר זה בין השנים 1906 לכל המשפחה יהודית, דתית ואמידה, בכפר הידושולוס שבדרום מלווה הונגריה. בשנת 1940 הנו גויס לצבא ההונגרי, כשהוא נשוי ואב לשלושה ילדים.

חמיו שחשש לשלומו, התעקש להשיג את אותה אלכסנדר לרב מסימוני, שהיה מפורסם בישועות שברכותיו נעזרות. הרב בירך אחר אלכסנדר ואמר להם שבכל פעם אחת שחייו הם יהיו בסכנה, לתכנן אותו לשים דגש פסוק ספציפי מהתורה ואחריו לתלות את אותן המילים: “עם כוונותיו הנקרא המהר”ל מפרג”.
<iframe loading="lazy" src="https://www.youtube.com/embed/dxkjAx515OI" width="560" height="315" frameborder="0" allowfullscreen>

אלכסנדר התקומם. המהר”ל מפרג, שחי במאה ה-16, נעשה תלמיד מוצדק מרווח ושכיח. על פי האגדה, נקרא יצר גולם, שהציל רק את יהודי פרג מעלילות דם. דבר אלכסנדר יהיה מסוגל להבין שהינו בכלל מוצר בעזרת כוונותיו הנשגבות מטעם המהר”ל?

הרב הסביר שכמובן שהוא לא יהיה מסוגל לחזור בדבר כוונותיו המיסטיות המתקיימות מטעם המהר”ל, אבל על הפרקט את זה להוסיף: “עם כוונותיו הנקרא המהר”ל מפרג” לא לפני אמירת הפסוק, במרבית אחת בלבד שהינו יהווה בסכנת חיי אדם.

התפקיד של הנוטריון הצבאי ההתחלתי השייך אלכסנדר היווה בתחנת המשטרה החשאית ההונגרית. משמש נעשה מרוצה מהמינוי, כיוון שדודתו גרה בוהה מול התחנה, ובארוחת הצהריים הוא למעשה מסוגל נעשה לפנות ולאכול פגישת היכרות כשרה בביתה. היא הינה מציידת את הדירה אף בכריכים כשרים, בשביל ל לדירה הדבר לצרוך עד לארוחה לפניכם למחרת. לצורך ביצוע המלחמה, אלכסנדר הצליח לשמור בעניין מסורת מזונו או שמא שהועבר למחנה הריכוז בבוכנוולד.

במרץ 1944, הגרמנים פלשו להונגריה. באפריל, אלכסנדר משודר למחנה מלעבוד בקומרון. באחד הימים, בשביעי ששייך ל פסח, אלכסנדר צורף לקבוצה שהיא 50 פועלים בתחנת בניית. הנאצים הורו לו להטעין דילים חציר לקרונות רכבת שעמדו להישלח לחזית הרוסית. הרשויות ההונגריות אפשרו עובד ומשתמש להם לצאת להפסקות ששייך ל חמש שניות כל עת, בכדי לעשן או לחילופין לפנות לשירותים. הגרמנים לעומת אנשים אלה, שלא פגשתם לקבלן הפסקות. כעבור זמן דבר, המעשנים הסדרתיים התחילו לעשן שיטה הטענת השחת. אלכסנדר הזהיר אותם שאנחנו מדברים על עם חומר דליק באופן מיוחד, אך אלו התעלמו שלו.

לפתע התחילו לעשות הקש לבעור וגרם לדליקה רבה. למרבה המזל בפתח בסביבת מקום ברז כיבוי. העושים שימוש העבירו דליים מיד לתחום, והצליחו לכבות את אותם השרפה.

השומרים הגרמנים זעמו. מהווים האשימו את אותם האנשים בני העם היהודי ההונגריים בחבלה, הורו לגברים להתייצב בעשר שורות המתקיימות מטעם 5, וצעקו שהכול יוצאו להורג. השומרים הרימו רק את רוביהם וכיוונו בכל זאת לתוך היהודים חסרי הישע. אלכסנדר, בשורה האחרונה, חזר שוב פעם אודות הפסוק שנתן למקום הרב מסימוני.

הדקות חלפו אולם השומרים איננו ירו. פתאום אלכסנדר הרגיש שאחד טופח אודות כתפו הימנית. הוא פנה, וראה את אותם מפקד המשטרה החשאית ההונגרית, שעבורו משמש פעל בשלב מוקדם הרבה יותר הנקרא המלחמה. המפקד, שחיבב אחר אלכסנדר שהיה אדם משכיל ועובד מסור, שאל אודותיו מהם יצא, ואלכסנדר הסביר אינם הייתה נמצא חבלה, שאם כן אינם בהכרח שימשו מתאמצים מידי לכבות את כל האש. הנו הוסיף שהמעשנים אינם הצליחו להתאפק ושאינם לעשן, ובדל סיגריה בוער הצית בטעות את כל הקש. אלכסנדר הצליח לשכנע את המפקד.

ההוצאה להורג בוטלה, והגברים בה לעבודתם. “זה נקרא הניסיון הבכור שלי יחד התפילה”, סיפר אלכסנדר חמישים שנה אחת את כל ככה.

הפצצות

הרבה זמן זריז להבא, חיל המערכת האקולוגית האמריקני התחילו לעשות להפציץ את אותם החלק הוא ששייך ל הונגריה. פלוגת הפרויקט מסוג אלכסנדר נשלחה להיפטר רק את הנפולת שהצטברה בסיומה של יתר על המידה התקפה. כמעט בכל בין שנשמעה אזעקה המודיעה בעניין התקפה אווירית, היוו הממונים ההונגרים מציעים לעובדי הכפייה בני העם היהודי לברוח מהמחנה ולחפש מקלט. אך כשהגרמנים לקחו את אותם הפיקוד, לא הרשו ליהודים לברוח מההפצצות. המחנה עמד מיד לבית חרושת לתחמושת, ו-2,000 קיימים נהרגו באחת מההפצצות.

כגון שסיפר אלכסנדר מאוחר יותר:

כשהגרמנים אסרו יש צורך לברוח מההפצצות, השתמשתי במקצת החפצים שהיו לכולם למען לחפור שוחה פשוטה. במרבית 1 שהאזעקה היתה נשמעת, לקחתי את כל התפילין וספר תהילים שהיה לי, ונכנסתי אל השוחה הקטנה הנוכחית. פירוש שאין היא הגנה עלי למעלה ממחיר השוק. עד הייתי בשוחה והפיצוץ אינה הינו עד מאוד קרוב, אזי לא אני נפגע. אבל, מכיוון שפצצה מהסוג נתפסה יוצרת מכתש בעל מימדים, לדוגמא תעלה, או שמא היא נתפסה מתפוצצת בסביבת השוחה שלי, שלא נמכר בשם עבורינו אופציה להינצל.

באחד הימים המיגון נשמעה והמטוסים טסו החלפת לראשינו. רצתי לשוחה, והתחלתי להגיד רק את הפסוק. הפצצה נפלה במיוחד קרוב לעולם, והרגה את אותן השומר הגרמני שיש להן שבעה מחברי.

כל אנשי לפלוגת עבודת השיפוצים התפעלו מה שלא נפגעתי. נקרא היווה נס גלוי. משך קצרצר את אותה איך, החלה התקפה אם לא. אנו רצו אלי וקפצו יחד אלינו לשוחה. בעצם הכלב רץ אליכם כשהוא מעוניין למצוא אצלי הגנה! נקרא היווה אינו יאמן הדבר שהכלב התנהג, כאילו אשר הוא ראה משהו. או שלא הכלב ראה את אותה המלאך ששמר עלי. יוצא דופן, למה שכלב ירוץ אלינו לשוחה?

תפוחי אדמה לפסח

מעתה ואילך, אלכסנדר הועבר למחנה הריכוז המוכר לשמצה בבוכנוולד. זה הבין שמומלץ להציל את חייהם משמש מומלץ לצאת משם כמעט בכל תעריף. ולכן, כשהגרמנים התחילו לסגנן טרנספורט ששייך ל אנשי מקצוע, כולל מכונאים, אלכסנדר התנדב. הטרנספורט משודר לטאוכה, כשבעה קילומטרים מלייפציג בגרמניה. המפעל בטאוכה ייצר את אותם ה”פאנצר פאוסט”, רימון יד שהיה מסוגל לפוצץ טנק.

מנהל מחנה הפרויקט הודיע אשר הוא זקוק למישהו שיטפל בבוילר, חיי אדם טכנית מורכבת. לדוד החימום שימשו 5 ארובות מעולות, והטכנאי סיפק את אותה הקיטור להפעלת המפעל. אלכסנדר התנדב והצהיר שהוא בעל ידע רב לטפל בדוד. כהוכחה, הוא למעשה טען אשר הוא קיבל דיפלומת הנדסה גרמנית, וציטט את הפעילות והתאריך עליהם הוא השתנ את אותם המבחנים. המנהל פנה בסמוך לטלפון, התקשר לבית מגורים ואימת את דבריו מסוג אלכסנדר אשר הוא הינו מוסמך לטפל בדוד.

מקום מתאים מתפקידו של אלכסנדר הינו לבדוק את ארובות הדוד, על ידי זה שהפיח שצברו בפיתולי הצנרת אינו יסיר את כל כניסת העשן. באחד הימים כשהוא בדק את אותה הארובות, זה הבחין בסדק בצורת ריבוע בקיר החלל. הסתבר שזוהי לבנת בטון רבה. נולד החליט לבדוק אודות מה הלבנה הנוכחית שונה מחברותיה. במאמץ בעל מימדים, הינו הצליח להזיז את כל הלבנה, וגילה שהיא יוצרת כניסה לשם הסמוך, ששימש לאחסון תפוחי אדמה.

אלכסנדר הצליח להבריח לוח שנה אחת עברי למחנה, ולכן ידע שחג הפסח נבדק לחול בעוד שבוע. הינו התרגש בעיקר לחפש שהוא לא ייאלץ לזלול לחם בפסח למען לשרוד, שכן מונחת לפניו אספקה רבה המתקיימות מטעם תפוחי אדמה!

אך מהם הוא עשוי להגיע משם תפוחי אדמה בלעדי שיתפסו אותו? אלכסנדר תמחור של תוכנית, אבל הוא למעשה היווה זקוק לעזרה, אז הוא בקש מיהודי הונגרי אחר הקרוי קליין לסייע לדירה. הוא למעשה הסביר את אותן התוכנית מהם לקליין, שהסכים בהתלהבות, בגללי, שכמו יתר על המידה יתר שוכני המחנה, נולד ישיר על אודות מנות האוכל הזעומות שחולקו על ידי הגרמנים והיה קורה רעב.

בתקופתו של קריטי ביותר איננו בערה אש בדוד. וככה, ביום הראשון ה-3 אלכסנדר שלח הודעה למנהל המחנה, שהינו רוצה לגלוש למפעל על מנת לעשות שירותי רשת פשוטים וזולים מסויים. המנהל הורה לו לגלוש למפעל, אך שלח שומר אס אס שישגיח על הפרקט.

כמו למשל שסיפר מאוחר מעט יותר אלכסנדר:

שומר האס אס זה וליווה אותנו אל המפעל. קליין אמר עבור המעוניינים, “איך נצליח בעשיית את העובדות שאולי אנחנו רוצים? האס אס נבחן לידנו! הוא עוקב כעבור מהראוי תנועה שלנו!”

אמרתי לו, “יש לכם תפילה מיוחדת שאני באופן כללי בזמן חשש. ואם לרוב נזכור שבפסח ננסה אינה לצרוך חמץ בגלל שנוכל לחיות על אודות תפוחי אדמה, אז נצליח.”

“אבל כל מה יקרה יחד השומר?” התעקש קליין.

עניתי שנגיד את כל התפילה המיוחדת שלי, ונסתכן, וא-לוהים עוזר לך לנצח.” הרי ציינו את כל התפילה, והלכנו בעלי השומר האס אס למפעל.

כשהגענו למפעל, אמרתי לשומר, “אתה יש לו את הידע שהעבודה של העסק זוהי לגרש פיח לא בהיר מחלקים ספציפיים מסוג הדוד. אתה לבוש החם במדים יפים ונקיים. משובח שתצא מכאן, שונה תתמלא פיח או לחילופין שתראה כמו למשל קורה ארובות.” השומר מצויין שדאגתי יותר מידי לתןאר שממנו. כשהוא קרה מהחדר, נכנסנו אליו יחד עם הלבנה הרופפת והסטנו שבו. קליין טיפס ידי הדלת הראשית וירד לתוך עסק תפוחי לא מטופח והתחיל לגרוף תפוחי אדמה.

פתאום השומר חזר ושאל, “איפה הבחור השני?”

שאלתי, “אתה אינם שומע אותו גורף אחר האפר? אל תיכנס בגלל שבעוד דקה אני בהחלט פותח את כל תחתית הארובה זאת ואתה תראה לא בהיר לדוגמה עובד ארובות. הזהרתי ההצעה.” שומר האס אס ברח בן רגע.


בדירות מיד לקחנו מריצה אשר לרוב שמשה את הציבור לסילוק פסולת, העמדנו אותה מתחת לתעלה ופתחנו את תחתיתו של צינור תת קרקעי שגילינו. תפוחי אינו רטוב התגלגלו לתוך המריצה. משם לקחנו רק את המריצה לצינור תת קרקעי אחר והסתרנו את זה שם. עשינו נלווה טיולי אקסטרים שיש להן המריצה, וזה היווה בעיקר תפוחי אדמה. חזרנו למחנה בלעדי שהשומר יחשוד בכלום, ובפסח, אכלנו את אותם תפוחי האדמה שיש לנו.

לא כהה כאור מספר ימים

כשהצבא האמריקני הגיע לאזור המפעל, הנאצים הורו לאסירים להתפנות משם. צריכים להיות נאמו בפני האסירים והבטיחו לקבלן שזאת שלא תיהיה צעדת מוות. זה הרגיעו את אותם האסירים שהם כבר עשו פעילות מצויינת במפעל על כן יזכו ליחס מפואר. “מובן”, לונדון אלכסנדר מאוחר למעלה, “שלא האמנו למילה איפה שהאס אס אמר”.

כשהגיע הסביבה להתפנות, הגרמנים העמידו את אותו האסירים בטור המורכב משורות מסוג 5, על מנת שיוכלו להרגיש בנוחיות מרבית במקומות אחרים מעשה בריחה. כמעט בכל שורה חמישית צעד שומר חמוש ברובה. המפקד הודיע שאם מישהו ינסה לברוח, מהווים הינן את המקום ויהרגו את המקום בענף.

אלכסנדר וחברו קליין החלה להתקשר. קליין שאל את הדבר, “איך תברח הפעם?”

ואלכסנדר ענה, “נגיד רק את התפילה האישית בכוונה גדולה, וא-לוהים ידי לעזור לכם.”

אחר המצעד לוותה עגלה שנשאה מזון ושמיכות. חמישה חמש אסירים – שלושה שורות הנקרא חמש – נדרשו בשביל לדחוף אחר העגלה. כל עת הוחלפה הקבוצה הדוחפת. אלכסנדר הבחין שבעוד שהשומרים מקפידים לזהות כהוגן את אותה האסירים במרבית שורה מטעם מתכננים, הם לא סופרים את אותם האסירים שדוחפים את כל העגלה. ואם בכל פעם שהם כבר היו עוצרים על מנת לשנות את אותה האסירים שדוחפים את כל העגלה, צריכים להיות הניחו לכל המעוניינים לנוח למשך 5 זמנים.

באומדן מחירי בחצות, בלילה חשוך וחסר ירח, זה תורם הנקרא אלכסנדר וקליין לדחוף את אותה העגלה. יכולים להיות נחו בתעלה שהם נמצא. אלכסנדר אמר לקליין שהם כבר דורשים לגשת בתעלה ולהעמיד פנים כאילו הינם ישן. וכשיקראו לכל המעוניינים להוסיף להתפתח, אלו חושקים להמשיך ולשכב בתעלה. או אולי הגרמנים ישימו לב ששני כל אחד חסרים וימצאו בכל זאת בתעלה, הינם אמורים לציין שהם נרדמו. אך אלכסנדר הניח שהגרמנים איננו ישימו לב מידי זריז, וזאת תהיה ההזדמנות שיש ברשותם לברוח.

הינם נשארו בתעלה וחזרו פעם נוספת בנושא התפילה האישית. כשקולותיהם שהיא האנשים הצועדים בריחוק מקום בסמוך שלא נשמעו, השניים זינקו והחלו בורחים לכיוון השני. הינם הסירו את מאוד מחנה הריכוז שהם לבשו, והמשיכו לרוץ. למרבה הפתעתם, למרות שהם כבר היוו מורעבים ומותשים, הם ככל הנראה הצליחו לרוץ במרץ.

כמעט בכל פעם שהם שמעו מכונית מתקרב, צריכים להיות קפצו מהכביש והסתתרו בצדי השביל. בסיומה של תקופה כל מה, מגיעה תחבורה באורות חלשים מידי שהם בקושי הספיקו לקחת חלק לשולי הדרך הבטוחה. יחס נעצרה בדיוק בדבר ידם. אלכסנדר, שפחד שיושבי כלי הרכב הבחינו עליהם ושהם נכנסים להיהרג, חזר בלהט בנושא הפסוק המיוחד.

מצד האוטו ירדו מפקד אס אס וסמל. הסמל אמר למפקד “לא אפשרי שהאסירים הגיעו רחוק מידי בגלל שהם תשושים, וכדי לעבור מרחק כל מרווח מהווים שיש מומלץ לרוץ. ודאי תיכף עברנו זאת. הינם בטח איפשהו מאחורינו.”

המפקד ענה, “בכל בית מגורים, כל חשוך שאנו שלא עלולים שיש מוצר. חיוני לכל אחד מספר פצצות תאורה, או שמא בדירות מיד עצרנו, בוא נירה מגוון מהן, ונבדוק שהם לא קיים.”

הסגן הוציא את אותה הזיקוקים מהמכונית וירה בכל זאת ממש אל מעבר לשני הנמלטים. ובזאת סיפר אלכסנדר:

היווה בהיר כאור עת. אמרתי את אותו הפסוק מכל הלב. עובדי האס אס הסתכלו ישר מוטל עלינו ואמרו, “כנראה שהם לא קיים.” הפכנו בעיניהם לרואים ואינם נראים! המפקד אמר, “בסדר, בוא נחזור למכונית. בוודאי עברנו הנל.”

אלכסנדר אונגר ניצל מהמלחמה. אשתו ושלושת ילדיו נרצחו. נקרא עזב את אותו אירופה במאי 1947, נישא בשנית וזכה לשתי שיש להן ושלושה נכדים. משמש לייב או אולי הגיעם לגיל 91.

יהדות לא הארי פוטר, והפסוק אינו לחש כשף. יש להמנע מ לי על כל דבר היאך ברכתו השייך אדם קדוש, שחלה ידי אמירתן מסוג תוים מסוימות, עלולה להציל חיים. ואיני מבינה בנוסף אודות מה אלכסנדר אונגר ניצל בעוד שמיליונים נעבר לכך שלא זכו לתופעה. אך הדבר אף אחד לא ברור: החרטום שאלכסנדר איבד כמעט את שלכם בשואה, הוא למעשה נשאר יהודי אמין ומקצועי ומאמין.

משמש סיכם את כל זיכרונותיו שמעולם אינם פורסמו במילים אלה:

כשבתי אוריאנה שואלת העובדות אני מסוגל להאמין בא-לוהים לאחר השואה, אני בהחלט עונה, “איך אני בהחלט יהיה מסוגל איננו להאמין בא-לוהים עם סיומה של מאוד הניסים שהיו לי?”