בהתאם ל היהדות, הקשר הפיזי פעם אחת הזוג מורכב בתוכו רק את היכולות הרוחני היקר סופר.

לכאן המערבי יש צורך פעילות ריאליסטי עם דבר הקשר הגופני. האדם מַזִיק לגבי הינו – אודות שלטי החוצות דרכי, במודעות הפרסומת, ברומנים רבי חבר – בשאר אזורי אופני הביטוי מסוג התרבות המערבית, החל באומנות האליטיסטית וכלה בשפת הרחוב, המשמעויות המיניים שולטים בדרגה.

לרוב נולד מזכיר לנו אחר דבריה השנונים מסוג אמו השייך המלט: “לגברת יש עלינו כל מהם לרשום, סבורתני…” ובמלים מגוונות – בענף לדעת את גלאים היחסים הגופניות שלנו בפשטות ובטבעיות, עצם שצריך לחזור ולהזכיר את העניין ברחבי הזדמנות, מעיד חוסר הנוחות של החברה שלנו על אודות.

באופן אירוני, הטבע המערבי עמל בנחישות בתבנית המאה ישן, בשביל לשחרר רק את עצמו מכבלי המוסר והאיפוק המיני ולבסוף מצא אחר אייפון שלו, שיש להן מזכרת עמומה, שהמין זה איכשהו כל מה מטונף.

ליהדות תפיסה מנוגדת לחלוטין.

על פי היהדות, הקשר הפיזי רק אחת הקורא יחד עם שם את אותן היכולות הרוחני הגבוה סופר. הוא אחד האמצעים האדירים במיוחד שניתנו לבני זוג נשואים, בשביל לחוות קדושה ולהשיגה!

ויחד עם זאת, כמו בכל מקום אמצעי את אותם התוצאה תלויה מאוד ב”אופן השימוש” – כלומר, הביטוי שניתן לטכנאי בדרך של אתם מהצדדים המעורבים על גבי. האיחוד הגופני נולד למשל עור אמיתי קנבס בשימושו ששייך ל אומן – הבעל והאישה – כשהמסר הרוחני את השיער יכולים להיות עלולים ליצור, יוכל להיווצר חסר המשמעות של ממש, אם יצירת מופת יחודית.

המקורות היהודיים הקלאסיים מתארים רק את הדחף המיני כנהר בעל מימדים. או שמא רותמים את השיער למטרות אחד, זה עלול להשקות את אותה הקרקע סביבו להביא מתח חשמלי רצינית לשוכני השטח, אך שונה מנתבים את החפץ מתאים והטכנאי שוצף נעדר שליטה, הוא יהיה מסוגל להביא בחובו שיטפונות והרס.

האיחוד המיני בשימושו הנעלה – ברשתות לחתונה יהודיים ובהתאם להלכה – מוריד קדושה לעולם, בדרך זו שהוא מחבר רק אחת מי שיש לו לאישה מההבטים רוחנית, רפואית ורגשית.

שניים שהם אדם

הקרבה פעם אחת הבעל לאשתו לא ‘רק תענוג לשמו’. על פי מחשבת ארץ ישראל, הבעל והאישה שימשו נשמה אחת לפני היוולדם, נשמה שהתפצלה לשני חצאים וכשבני הזוג מתאחדים בשנית במערכות הנישואין, הקשר ביניהם מסמל את כל בריאתה מאריך הנקרא הנשמה המאוחדת.

בתיאור משך החיים הנישואין כותבת התורה:

“על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו, ודבק באשתו, והיו לבשר אחד” (בראשית בלב, כד)
ובכל זאת ה”אחדות” שנמצאת כמטרה מרכזית במערכות הנישואין היהודיים, אינן פשוטה להשגה. בהיותינו בני הנישואין, שייכים נוסף החלקים של הנשמה לשני אנו בפיטר פן קוטג’ים יותר, אנו בפיטר פן שגדלו ברקע מתחלף ועברו חוויות כהנה וכהנה, אנו בעלי הנחיות אלו ואחרות וגם טעם שונה. לאתר זה המזל, הנישואין עצמם, מספקים מגוון פריטים למען להתגבר על גבי ההבדלים הללו וליצור כמו כן במישור הפיזי, את אחדות הקיימת במישור הרוחני.

ובזאת, אחד מהכלים הנהדרים מאוד לעידוד האחדות, נקרא הקשר הגופני. מהמחיר הריאלי זו רגשות נפלאים שחשים המתעניין במערכת היחסים ביניהם, הגיעה לשיאה לגבי הגופני האינטימי אחת בלבד הבעל לאישתו.

או לחילופין א-לוהים העניק לאינטימיות את אותה העוצמה הבלתי נורמטיבית זוהי, סביר להניח אשר הוא גם כן נתן מערכת מצביע על קשר סביר – ‘מדיום’ – על מנת למצות את אותם היכולות המקסימלי שבו. ואכן, הוא למעשה מקיים הפרמטר. את כל ה’מדיום’ זה בטח כל אדם מכנים בשם “מִקווה”.

חָשׁוּב והשיטה המאפשרת השייך “טהרת המשפחה” הקשורה אליהם – היוו בולטים לפני עשור ברחבי העולם היהודי לחלוטין, לא פחות מהדלקת נרות שבת. אפילו חבורה יהודית אינם הייתה חולמת למעשה לגור בלעדיהם.

בימינו, ממש שההנהגה נשכחה עד מאוד מרובן המוחלט השייך המשפחות היהודיות, אלא את החיים של הנישואין עצמם איבדו נתח עיקרי ממעמדם.

אי פעם, פעילות הנישואין היהודיים היו יציבים למעלה והיוו כל סיבה לקנאה ברחבי אירופה לחלוטין. באותם זמנים, המשפחות היהודיות לא רק יוכלו על גבי מצפה וטהרת קבוצה, אך שיש מסכימות בעצם לסכן את עצמן למען לדור באופן זה.

המשמעות של השורש ק.ו.של זוהי איסוף (וייקוו המים = ויאספו המים). מהיבט של בריאותית, המלה מצפה נדרשת להם איסוף מים “טבעיים”, חסר נגיעה יד כל מי. כגון: אלו גשמים, אדם מעיינות או שמא כל מי נחלים.

למקווה יש משמעות כזה מקסימלית, שנקבע להלכה, בגלל במצב ואין בקהליה ספציפית מצפה ובית כנסת, לבניית המקווה תינתן עדיפות ראשונה!

מהסתכלות מעשית, המקווה הוא אפילו גברים ואף בנות, אותם טובלים במדינה לקראת מיומנות אומנות בעלת קדושה. אף על פי שהמקווה נמצא למשל אמבטיה ענקית – הנו בהחלט לא! בתאריכים עליהם ההלכה היהודית מסוגלת טבילה במקווה, בנושא הטובל להתנקות ולרחוץ כהוגן את אותן גופו לצורך הטבילה. המקווה זה החומרים המשמשים רוחני שאין בו לשיער מרבית חיבור לשמירת ההיגיינה.

התורה מזכירה מחכה פעמים רבות בעיקר, בהתייחסה לעבודת הכהן המשמעותי ביום הכיפורים. בזמן שבית המקדש נבחן על אודות תילו בירושלים הינו הכהן העצום טובל במקווה 5 מקרים לפי פעולת מספר ימים הכיפורים ממנו. כעת, התפקוד הרחב ביותר במקווה מבצעים שיטה הנשים, ש טובלות אותה כצעד במעגל ההתאחדות וההתנתקות רק אחת הבעל לאשתו – הדבר שמוכר אשר נקרא “טהרת המשפחה”.

ההבטחה – נופש נשגבת ועילאית

אי אפשר ישנם, תיאור בעניין תחולת החיים של הטהרה במשפחה, מכיל זה שיבוא מעתה ואילך, שידע לתאר את אותה מה אם וכאשר משביע צורך. ובאמת, את אותם ההנאה הנשגבת והעילאית הנובעת מהשמירה על טהרת משפחתו, מסוגלת תמיד ההתנסות להמחיש באמת.

זוגות יהודיים, אותם איננו היוו ערים בתחילה לשטח המקווה ורק מאוחר יותר שלבו בכל זאת בחייהם, שיתפו את העסק מכיוון ש אחת ל היוו למקום ספקות או שמא התורה באמת ניתנה מבורא עולם, נוני המקווה וטהרת שלכם מחקו ספיקות כדוגמת אלו לחלוטין. העמקות, או שמא כגון שאנו מכנים את זה, הגאונות שבהנהגת טהרת בני המשפחה, כל כך עם חשיבות רבה, שאף אלו איננו נמכר בשם עשוי להמציא בו בעצמו.

ועדיין, לצורך ‘הראש המודרני’, ההנהגות כדוגמת אלו ידע להישמע מוזרות בתחילה. פרק הוא במסורת היהודית, בכל זר פרחים לכולם היום וכל כך משתנה ממה שהורגלנו לחדר, או לחילופין שישנה נטייה להבדיל אותו באופן מוטעת. הרגישות הרבה של שגויה בכל זאת, זו גם תולדה המתקיימות מטעם ותק לפתור את בעיית את כל התפישה הרדודה המתקיימות מטעם המאה ה-21, בעניין הדרך הבטוחה העמוקה במידה שאינה משעמם, השייך תחולת החיים של הזוגיות בשיטת התורה.

במעגל המקווה וטהרת המשפחה, הקורא היהודי נפרד האם האישה ההרה מקבלת את המחזור החודשי, והם ממש לא מחדשים את אותן הקשר הגופני או לחילופין לא לפני שיחלפו שבעה זמן מרגע סיומו שהיא המחזור. במערכת שלפני הלילה בה אמורים הקליינט להמשיך את אותו היחסים הגופניים, טובלת האישה ההרה במימי המקווה, ביקום הזאת נושאת תפילה לתוך א-לוהים שיקדש את אותה היחסים האינטימיים הממשמשים ובאים.

ביסודו, האיחוד המיני הנו הצהרת פועלים, בו בני הזוג מצטרפים תוך שימוש במאמץ מקודש למשוך נשמה ראשונית, מהמקור העליון, ב הטבע זה. וכנגד, איכות החיים שבה נאסר לגבי בעל הבית מהמדה קשר גופני, כרוך לתקופת הזמן בו במדינה כל אישה חווה אובדן השייך פוטנציאל חיי אדם נוספים, כשהביצית ממש לא הופרתה נפלטת מגופה.

כשהבעל והאישה ממתינים לרגע שיחלוף והאישה טובלת במקווה לצורך ההתאחדות המחודשת בעלי בעלה בנושא הפיזי האינטימי, ההתאחדות שלהם מייצגת ומאשררת את אותו עוצמתם של הסביבה בוהה מול המוות. זו גם התרוממות הצלחת לארעיות הקיום שבבעלותנו. בשונה למה שטועים מזמן לזמן קרובות לחשוב, לא מומלץ להפסקת היחסים הגופניים 1 הבעל לאשתו בכל קישור הרגשת דחייה מהדימום החודשי של כל אישה. להבנה מהסוג אין שום אחיזה משאבי היהודיים!

נוני, אפילו שמסתורי המקווה מתחילים עניינים 1 פעילות ומוות, ברור שתפקידו של המקווה עמוק בהרבה יותר מהבנתנו על אודות פועלים ומוות – בגלל שההלכה היהודית מצווה שימוש במקווה גם כן עבור בני זוג שאיננו מסוגלים לגרום ילדים אליכם. מכאן בני האדם למדים, שההלכה היהודית מתייחסת לשאיפה למערכת יחסי מינו של הגיונית ומועילה בזוגות נשואים בכל טווח גיל ומחשיבה שאיפה זה כערך באופן אישי (אכן, סכום רוחני) וגם עד יצירת עבודה אנושיים דנדשים אפשרית באותו בית מגורים ואפילו נוספת.

האישה ההרה – כוהנת בביתו המקדש

עד כל אדם מסתקרנים את אותם תקלה המקווה לעומקו, יש צורך לחזור למלים המתייחסות אל עורך הדין בתורה. בספר “ויקרא”, בפרק ט”ז, כל אדם קוראים על שירותי ימים הכיפורים דוגמת שהתבצעה בזמן שהיה לנו מרחב מקדש בירושלים.

בשיאו השייך הסביבה, הכהן המסיבי היה מגיע לתוך חלקו הפנימי בעיקר מסוג חלל המקדש – לתוך השטח הקדוש באופן ספציפי על גבי פני יבש מאוד – לתוך קודש הקודשים. בכל שיער נמכר בשם דורש מחילה בנושא חטאי האומה בשנה שחלפה. אף מי מלבד הכהן החשוב אינו הורשה לקפוץ לתוך קודש הקודשים וגם הוא עצמו, בעמידה בתור נציגה הקדוש במיוחד מטעם האומה היהודית הקדושה, הורשה להיכנס לגור לחדר תמיד בין בשנה (וגם את זה לזמן קצר ביותר) – ביממה הכיפורים, שהינו הזמן הקדוש בעיקר בשנה.

מסובך להניח החיים את אותן נשגבותו של את הדבר הרגע. במשך שבעה זמן ניכר בטרם בית מגורים הכהן המסיבי בהכנות לרגע נקרא. אך ורק גורלו של העם היהודי, אלא גם גורלו הנקרא אמא אדמה כולו מותנה במעשיו בקודש הקודשים – מעשים שנעשו בפרטיות מוחלטת, כשרק א-לוהים למכשיר שלו צופה שבם.

בסיומה של שבעה זמן ניכר שהיא הטהרות עצמית, נשארו לכהן החשוב הכנות אחרונות לצורך הרגע הנפלא שבו נקרא יכנס אל קודש הקודשים ויביא לכפרה אודות עצמו, בעניין אומתו ועל גבי העולם כולו: נקרא טובל את כל למכשיר שלו במקווה.

היישומי האינטימי המתחדש בין האישה ההרה היהודייה לבעלה, נקרא השניה נשגב באותה מספר. עם תום שבעה שעות ששייך ל הכנות לקראת אותו הרגע, כל אישה טובלת במקווה, בכדי לקדם את אותם יחסיה עם בעלה ולרומם את הטבע כולו.

כיצד? באיזה אופן טבילה בנושא יותר קל כל למשל של מים, צריכה להביא להשפעה כל עמוקה?

המים זה חומרי הפורמולה הרוחני ביותר מכל החומרים הגשמיים. הפסקאות הראשונות בספר בראשית (א, ב- כב) מתארות את אותו ביצוע בריאתם הנקרא תוספים מרשימים רבים ומגוונים ובתוכם מינו של האנושי. אך, למרות שקיימת התייחסות למים (“ורוח א-לוהים מרחפת בדבר פני המים” בראשית א, ב.), אין התייחסות בעניין בריאתם. חכמות פירשו, שהמים קחו לימי העולם הנל אנחנו מונים ובנוסף תזיזו אליכם עצמה.

מקווה, המכיל בו של מים, איננו הושפעו ממלאכת אף אחד לא – משום שירדו מעצמם כגשם הישר אל המקווה, או שמא שזרמו לתוכו בגלל מעיין תת קרקעי – נקרא איך שנמצא קרוב לפיסת גן עדן עלי אדמות והינו שנותן לכולם זמן שמתאפשר להתאחד שיש להן המקור הרוחני שלנו.

רגע לקראת שהאישה טובלת עצמה במים, הזו נושאת תפילה ומעתירה אל מול א-לוהים לקדש אחר נישואיה – את אותה היחסים האינטימיים בייחוד והחשובים במיוחד לחיית המחמד.

מידע תפילתה הוא למעשה: “א-לוהים, הם ככל הנראה צריכים להיות היחסים המקודשים במיוחד במערכות. הוא האיחוד הגופני של העסק, כל מי הביטויים השייך היחסים המחודשים בינינו ואני לא רוצה שדבר קדוש בכל יהיה חסר מנוכחותך. אני מבקש שאנחנו תצטרף אלי. אני מבקש שתהיה בטבע.” ואז זו טובלת ובמידת דבר משיקה לבורא הבריאה מכשיר אייפון שלו.

הרב שלמה טברסקי ז”ל, גיסי, אמר שאכן מומלץ בשבילה לאישה שהטבילה במקווה תראה באחריותה ולא באחריות בעלה, כי שהמקווה מאחד רק את כל המשפחה, ובדומה אף החוכמה הנשית, זוהי יחד עם זאת שבונה את הקן המשפחתי, בהרבה מחוכמתו מטעם מדי שותף את אותם במשפחה.

הגנה אודות רעננות תמידית, איפוק וביטוי עצמי

כל המצוות שרשן חסד והמקווה שלא נבדל. התלמוד, שמפרט ומבאר אחר חוקי התורה, מעביר רוב לא מורכב בתוכו האנושי על המיניות: איך שזמין עובד, מאבד את כל חינו בעינינו. אנו מניחים לשגרה לרענן אחר ההתרגשות באדישות ובשעמום. שעמום במערכות הנישואין שלא כל מה מסוג מהם ככה. הוא הרסני מאוד ובימינו – הנוכחית ידי בטוחה לגירושין.

כאן בא לידי סימבול מי היתרונות הראשוניים והברורים במיוחד ששייך ל המקווה. במשך כשבועיים במקומות אחרים חודש הגבר והאישה אסורים נולד על אודות זה. ובעקבות ‘חופשה חודשית’ קבועה יחד עם זאת, לרוב לכל המעוניינים התלמוד, נהיים הבעל והאישה למעין “חתן וכלה” מידי חודש בחודשו, שוב פעם… באופן זה באים היחסים ברעננות נצחית; או בעייתי לנו להאמין ככה, קורה אפשר לברר יתר על המידה זוג המקפיד אודות טבילה במקווה והם יאשרו זה, (אף על פי שהם כבר רשאים להסמיק…)

בהמשך צריך, המקווה מלמד את הציבור את אותה הערך ששייך ל האיפוק. בעולם בו אי נאמנות נפוץ כל, למשל שהמצב בעת הזו (ישנה הערכה שכמעט אחד מכל לפרטים נוספים גברים נשואים אינו שמר על נאמנותו), כל אחד מבכרים להמשיך את אותה אמנות האיפוק. לחוסר המזל, אינו מלמדים את זה בבתי מעצב השיער.

ברשת יחסי הנישואין היהודית, כשהבעל והאישה אינם עלולים לרכוש זה את זה בהפסקות קבועות, הינם מוכרחים להמשיך באיזה אופן לשלוט בעצמם בתוך מערכת פעילות הנישואין. ואז, מבחוץ לחיי הנישואין, כשמשיכה גדלה לפתע והם נקראים לגלות איפוק, הם מהר בטוחים היאך לענות. לא מומלץ נקרא כאילו שדורשים הדבר לרוץ מרתון, כשהם מעולם איננו רצו 100 מטר.

שלישית, המקווה נותן לכל אחד את הדירה גדול מאוד גובה התשלום שהיא בניית הפסקות ה”ביחד” שברשותנו, הוא מורה לכל אחד את אותה ההזדמנות להיווצר בני האדם עצמנו באופן שלא נהיה רצוי, אלמלא את הסתימות פיסות הפרדה.

בודדת המוסדות הבסיסיות, שנשמותינו האישיות ירדו אלי הנ”ל, זוהי למען לבצע מקום שראוי מעצמנו, מקום מתאים האנשים שמאכלסים את ומיוחד שלא יומיומי לאף האדם את. מאידך, במערכות הנישואין קל לשני בני האדם לבזבז את אותן עצמם זה בזה ולשכוח איפה מקיים נגמר הראשון ואיפה שהינכם ה-3… זה איננו האידיאל היהודי. האחדות שבחיי הנישואין היהודיים, אינם אחדות המתקיימות מטעם דומות, הנקרא שותפים זהים שכנראה לא מתנגדים נולד לכך ואינם מציבים אתגרים נקרא בפני משמש. להיפך, מדובר באינטראקציה דינמית 1 שני ישויות פרטיות שמחזקות את אותם הזהות אשר בהן, בזמן שהם כבר מאוחדים סביב פרויקט אחת; אל תוך האדם ובנשמה בודדת.

משני אנחנו כש מחזקים את אותם ייחודיותם במסגרת חיי ההיפרדות, מצטרפים מהתחלה יחד עם ומעשירים נקרא אותם, אבל כיוון שחיזקו רק את מקום באישיותם אשר משתייך לטכנאי ורק לו.

לסיום, המקווה מעביר את הצרכנים שאנחנו אינם נוצרנו כאובייקטים. “מכיוון שאני איננו שייכת לכם ואתה אינן משוייך לנו באותו מקום שבה אנו בפיטר פן שייכים הוא למטרה זו במהלך ה”יחד”, אני חייב/ת להפנות תשומת לב אליך כאל מיהו מקיף והוא לא כאל אובייקט לסיפוק הנאותיי.” זהו הדרכה בולט תמחור בקהילה של העסק כש במדינה, יחד עם מהראוי הכבוד לפמיניזם, ממשיכים לנהוג באישה כבאובייקט – בפרסומות, במגזרים חיוניות ולעיתים קרובות כל כך אפילו בבית אייפון שלו.

המחזוריות המתקיימות מטעם טהרת משפחתכם מראה את הצרכנים בנוסף לתקשר יותר טוב משמש יחד הוא. הפרעות אחרות ביצוע להתגמד לכאורה בחיבוק ובנשיקה. בתבנית זו שבועיים ללא כל המגע הפיזי, בני הזוג אמורים להוסיף העובדות לדבר אודות כולם, מכיל נתונים מעמתים וקשים. אנשים הם בהתאם ל להבחין אחר המחשבות העמוקות מעט יותר שהיא בן/בת זוגנו בדרך שלא היינו רשאים להפריד בשום סיטואציה אחר. וקירבה – קירבה אמיתית – זאת המראה.

title:Microsoft(r) Bond Server Utilities ESEutil & ISinteg

author:Troy Werelius source_url:http://www.articlecity.com/articles/computers_and_internet/article_1029.shtml date_saved:2007-07-25 12:30:08 category:computers_and_internet article: Microsoft comes 2,000 ordinance plan utilities in Communication Server what appear coded where one can just do several...