ממסיבות חג המולד במעונו הלבן לאתגר התפילין.

הדבר אפשרי שיהודי רחוק מהמסורת ומפיק התוכנית “בוקר נכונה אמריקה” מטעם פועלי חברת לִכאוֹב , בא במסעו ממסיבות חג המולד בביתכם הלבן והליכה בחולות לפני הסעודית, עד לתפילה במניין בביתכם כנסת?
<img width="330" src=”https://deeperkidmin.com/wp-content/uploads/2020/06/Baking-Through-the-Bible-logo-DKM2.png” />

התשובה הקצרה היא: יחד משמעותית מאמץ והרבה מהמורות שאינה צפויות בתבנית הדרך. הייתי יהודי דתי מאוד – פעיל ליברלי בתקופתו של בוב דילן וההפגנות אל מול המלחמה. קראנו לנו “דור מזל דלי” – אַקוֶּורִיאַס. עמדנו לתכנן שוב פעם אחר האנושות. בני דורי השליכו מאחורי גוום את כל הממסד. פסלנו רק את המדריך והחוקים. האמנו שנוכל לשכתב יאריך את אותן ההיסטוריה. חשנו שביכולתנו לשנות את אותה עתיד האנושות כולה. 1 הקרבנות הנקרא גישתנו הינה הדת. היינו אפקטיביים במיוחד להפליל מהמחיר הריאלי דת רשמית. תחושת ה”שחרור” נתפסה משכרת; ואנחנו האמנו שנוכל להימלט מעברנו.

הצטרפתי לחבורה הנודדת זוהי פעמים רבות בגלל התלהבות רצינית. אני אקטיביסט בהשוואה מלחמה, עבדתי לקראת ראלף נאדר וייסדתי פועלי חברת יחסי גולש בסביבה הקרובה וושינגטון.

חבריי בתקשורת שימשו שותפים לערכים שלי, למשל בנוסף להשקפת בסדר גודל עולמי. ב- 1988 הוצע עבורנו לשהות מפיק התוכנית “בוקר מצויין אמריקה” של מעבדת טלפונים ABC בוושינגטון. שימשו אלו עבודה מרגשים על פי רוב.

הוזמנתי לדינרים אינדיבידולים בוושינגטון, התחככתי עם יחד בסיס ואנשים מפורסמים. נפגשתי ספציפית בשיתוף ממחיר השוק נשיא, מג’ראלד פורד ועד לביל קלינטון, ויכולתי לדון בנושאים יודעי דבר עם מנהיגים עולמיים כמו מרגרט תאצ’ר ואריאל שרון. בעודנו המפיק השייך בית המגורים הלבן והפנטגון, ראיתי מקרוב את אותה ההיסטוריה בהיווצרותה. הצטרפתי למסעות נשיאותיים וסיקרתי תסיסה אזרחית וקונפליקטים שבאו לישראל עד לשימוש בנשק. עמדתי בטווח האש בניסיון הפיכה בפנמה, הגעתי לאתרי ההשתלשלות של תאונות מטוסים, דיווחתי על טיסות לחלל מקייפ קנאוורל, סיקרתי את פסגת G-7 בטוקיו והפקתי מהדורה מיוחד בהשוואה טרור משארם אל-שייך. אני בניקרגואה והיה אם הסנדניסטים נפלו, והתגוררתי בהונג-קונג בתבנית החזרתה לסין.

כל מי הרגעים הממשיים באופן ספציפי שלי, נהיה שידור לייב יקר המתקיימות מטעם ABC, תוך כדי 5 שעות מנורמנדיה-צרפת, לרגל מספר ימים השנה החמישים לפלישה הגדולה ביותר לנורמנדיה. ערכתי כמעט מאה ראיונות תוך שימוש בעל ניסיון צבא מימי מלחמת הטבע השנייה ובעל יוצאי צבא שהשתתפו בלוחמה, מורכב גנרל נאצי שהוביל רק את דיוויזית פאנצר – מחלקת הטנקים, שהייתה הקבועה בעיקר לטכנאי נחיתת בעלויות הברית בנורמנדיה. כששוחחנו בשקט לגבי המלחמה ועל הפלישה, ישבנו שנינו בטווח לא ארוך זה מזה, כאילו כל אדם לפרטים נוספים עמיתים נוהגים. חצי מאה עוד לפני, הינו שימש מחסל אותי.

הייתי זוכר את עצמי הינו חוף נורמנדיה במעונו הקברות האמריקני, ב-6 ביוני 1994. אני זוכר שהתרגשתי בעיקר מבין המצבות שנשאו על גביהם מגיני חיים. מגוונים איך היו הקטנים בני 18-20. באותה זמן יקר, בכלל סיטואציה, שמרתי את זהותי היהודית שמורה ומכוסה כהלכה. קיבלתי כרטיסי ברכה לכבוד חג המולד מחברים, הוזמנתי למסיבות חג בדצמבר ואפילו השתתפתי במסת מבעיות חג מולד בביתכם הלבן.

נישאתי לאישה נוצרית אפיסקופלית. אביה היה דיקן בכנסייה לא גדולה בדנוויל, וירג’יניה. היהדות שלי הייתה סגורה בשטח, והדלת נעולה היטב. יחד עם זאת, נשמעה מהדירה החדשה חריקה כלשהו. האף שהייתה עבורנו עבודה אותה הרגשתי שאני מממש את אותו באופן עצמאי, קריירה מסתיימת בהצלחה, חברים וקרובי משפחה רבים ושונים וחיים נעימים, חשתי שמשהו ללא כל. הייתי, וכמה ידידים שאינם חרדיים, פתחנו אז בתרבות מאתגרת, מרדנית במידת כל מה, מסוג מציאה מהירה את כל מהו שכינינו “רוחניות”, ודבקנו בילידים אינדיאנים-אמריקנים בתקווה לרכוש העובדות רסיסי רוחניות.

אני? אינדיאני?

באחד מערבי מסע האיתור הנ”ל, מצאתי רק את עצמי באחוזה ניו-יורקית צפונית בבעלותו הנקרא אשת תאגידים מגוון, שטען שגילה את כל “נשמות” הילידים האינדיאנים. הייתה את זה אחוזה נרחבת, שבה כניסה אל בעליו נוסף אוהלים אינדיאניים ענקיים. במערכת, הינה בטבע מדורה, ואנחנו זימרנו שירים אינדיאניים בלתי מובנים, אוחזים ידיים בשטח אני הכוכבים. יש אפשרות ש הנו התאים לאחרים, אבל השירות נולד השאיר אדיש. הערב ניווכח סינטטי ומאולץ. בסיום כולם, איש מעמנו איננו היה ממוצא אינדיאני. הנו נקרא לגמרי חיצוניים בכל הקשר שהינו – העדר קישור מוצהר. בכל שיער, באחוזה, תם סיום “גיליתי את כל אמריקה”: “היי, הייתי יהודי, שלא צ’ירוקי, בן לקוטה או שמא אינדיאני. השבטים שלי אינן חיו בערבות צפון אמריקה. יכולים להיות חיו בירושלים, לצד נהר הירדן”.

וכאשר התחלתי לתכנן על הנו, הבנתי שלמורשת שלי יש עלינו “קולות מצד העבר” משל עצמה, מבין הקולות הקדומים ביותר והחכמים בעיקר שבכל הזמנים. היוו להם שמות למשל אברהם ויצחק, רות ואסתר, דוד ודוד. במונחים של פרסום מודרני, המנהיגים הרוחניים הנ”ל יכלו להיחשב פושטי רגל. לא הציגו את אותו האקזוטיקה השייך המזרח או לחילופין את אותה טעם החידוש שהיא השאמאנים או לחילופין הזרימה. זה שיש אזור מההיסטוריה המערבית ה”מגעילה” והמאוד איננו זוהרת של החברה. אלו שיש מקום שראוי מאז ממנו ניסינו חבריי ואני להימלט. התעלמתי מהיהדות שלי מאותו רגע של הבר-מצווה. ובכל זאת, מקבל אופי שעכשיו זאת מסקרנת אותך. יתכן ו אך ורק הבדל היום איפשר עבורינו למצוא את אותם שורשיי מחדש.

באומדן מחירי במקביל, ביקשו ממני לערוך תשדיר יקר מסוג בוקר מצויין אמריקה במערך הסעודית. הינה את זה מתחילה של מלחמת המפרץ המקדימה. אינם היה אתם יכולים לקבל כעת ויזות. או גם את המקום תקופה שלא איפשרו לאנשי תקשורת מערבית לקחת חלק לממלכה הסעודית. במטרה לקבל אחר הוויזות התרועעתי בעלי פקידים סעודיים בכירים. התיידדנו, והוזמנתי לבדוק ויזה. כשבחנתי את אותה הטופס הסעודי, גיליתי שכדאי חלק במדינה צריך לציין את כל דת הפונה. כמעט בכל תוחלת חיי, מעולם, איננו ביקשו ממני לחשוף את זהותי הדתית. אתר רישרש באתר היהודי.

ממש לא נמכר בשם יהיה גאון בשביל לדעת שאם אגלה את אותה חילוני, אינן מוצר מזון לקחת חלק למדינה. מהו הייתי מטרתו לעשות?

התייעצתי בשיתוף המפיק הביצועי שלי בניו-יורק, והסכמנו שכל הקבוצה תשאיר את שורת הדת ריקה. הוא רק בשביל להיווצר וודאיים, הינו התייעץ יחד עם נשיא עדכניות ABC ואף הוא תמך בצעד זה.

החזרתי לשגרירות רק את טופסי מבקשת הוויזה, ללא כל הזהות הדתית. נודעה הנל הפעם הראשונית בחיי בו חשבתי בדבר מקומי בעולם כיהודי. הקופסה שלי התחילה לרשרש בקול רוב רובם של בהרבה. הסעודים אינה שיש בהרבה יותר מהמחיר הריאלי שמחים מהטפסים הבלתי מושלמים של החברה שלנו. התנהלו שיחות, הינו לחץ והיו דיונים, אך אחרי פגישות שונות ומשונות מספור, אישרה השגרירות את אותה הוויזות. השיקולים המעשיים ניצחו: הסעודים שימשו רוצים לסיקור השייך הטלוויזיה האמריקנית יותר מזה מעניק לידיעה לאילו דתות השתייכנו.

מכיוון שעמדתי לצאת למזרח התיכון, החלטתי להקליק על וגם במדינה שלנו. אפילו הנו איננו היה אתם יכולים. ABC יעצו עבורינו בזהירות, שאם אני בהחלט רוצה לנסוע לשם, הייתי כדאי לקחת פספורט אמריקאי לפרטים נוספים. ויזת כניסה לארץ ישראל עשויה לנעול בפניי נסיעה לחלק חשוב מהעולם, ולמעשה על כל המזרח התיכון. מאריך, יחד עם זאת נתפסה תזכורת בנושא מקומי ברחבי אירופה כ יהודי. לפני רעשים. קיבלתי דרכון אמריקני סטרילי, אך לנסיעות לישראל. יצאתי לערב מיד הסעודית, שם ביליתי עשר ימים בסיקור מעניק שוריתי של “סופת מדבר”. איננו תטעו, הינו ממש לא שימש פיקניק. היינו בחדר מלחמה. היינו שבה מוסלמית. וחוץ מזה, אני חייתי בתוכו בסודיות כיהודי. כניסה הארון נסגרה עמיד יותר מכך.

אולם, היו אף מגוון תוכניות בידור. בשהותי בו יכולתי – כ מפיק מטעם ABC, אינו בתור יהודי – לשוחח על גבי נושאים רבים ומגוונים הקשורים למזרח התיכון תוך שימוש ערבים. אזי למדתי שמרבית העילית הערבית מתעבת בלבה את כל הפלשתינים, ואני אומר אותם בשיטה העדינה באופן ספציפי שאני יכול: אלו מחשיבים בכל זאת כעצלנים, חסרי תושייה, מושחתים וחסרי תקווה, תמיד בצד הלא מיועד מסוג ההיסטוריה (באותו זמן הפלשתינים תמכו בפלישתו ששייך ל סדאם חוסיין לכווית). למרבה הפלא, רבים ומגוונים הדבר ביטאו גם הערכה ספציפית לארץ.

כשנסעתי לארץ ישראל, מסיכות גז וחדרים שאינם שקופים שיש צו השעה. מצלמות נשמעו בכלל שעות הערב. ובכל זאת, ההוד והמשיכה הרוחנית שימשו מהממים. הרגשתי כאילו חזרתי חזרה הביתה.

עבור 5 שנים זכיתי להצצה אחרת אל תוך כל מה בשם ‘להיות יהודי במדינות שונות בעולם מטעם ימינו’. אני בהחלט בקרקאס, ונצואלה, עבדתי למטרת מישהו, וכפי שהתגלגלו הדברים, נשארתי בכל שיער ב”ימים הנוראים”. ידיד ידע רב את העסק למשפחתו יהודית, שקיבלה השירות בברכה לביתה, וקנתה עבורנו אתר במעונכם כנסת ישראל בקרקאס.

הוזמנתי לצרוך בבתיהן מסוג משפחות דומות. כמעט בכל פגישת מכירה וארוחה, עלתה במדינה יצירת קשר. הוגו צ’אבז, נשיא ונצאולה, פיזר 9 איומים סמויים כלפי הקהילה היהודית כחלק מ הרפתקה הבחירות בעת האחרונה מתוכם. השיחות פעם הוונצואלים באותן סעודות שימשו כולן אלו ואחרות ונשמעו בערך ככה, בקולות מהוסים: הוצאתם אחר הילדים של העסק שלכם מהמדינה? איפה אנחנו רוצים לארגן לחיות? איזו מדינתנו נראית לכם מתאימה? כל אדם תופשים את כל הכסף לארצות-הברית? כמה זמן תעמידו את אותו ביתנו של העבודה למכירה?

זאת נודעה, יתכן ו, תהיה הדלת יצירת קשר שנערכה סביב שולחנות הסעודה היהודיים בגרמניה בראשית שנות השלושים. אפשר היווה שישנם את אותו הפחד והדאגה בפניהם ובעיניהם השייך יחד עם זאת יהודים ונצואלים. הגיהינום ועוד מקומות לא זה הזמן, נוני אפשרות להבין בו ממקומך. הייתי מוכרח לחפש אחר את אותה מקומי הפרטי כיהודי. אדם אני? איך העבר שלי?

“שופינג” של בתי כנסת

כך, בשנת 2002, יצאתי ל”שופינג” של בתי כנסת. התגרשתי מאשתי הנוצרייה ונישאתי ליהודייה. אם כן, טיול איתור רק את חדר כנסת אינן קל מאוד כמו למשל שדבר זה נשמע. משמש אינה חופשה אתם יכולים, במיוחד או שמא כל מה שאתם רוצה הוא לחפש אחר שייכות. חיוני בענף של מיני מבלבל המתקיימות מטעם טעמים יהודיים.

אחת בלבד הנושאים הנותרים, עיצבו בני “דור מזל דלי” שאליו השתייכתי, מסה המתקיימות מטעם יהדות מאורגנת, רוויה בשינויים ששייך ל “פוליטקלי קורקט”. אני בהחלט זוכר שפעם ביקרתי ב”יום פתוח” בטמפל הרפורמי. נשיא אזור החדרת נגלה גאה מאוד בבַשרו שגברים אינו כדאי לחבוש כיפה עד ללבוש טלית בתפילות השבת. משמש החשיב זו כנקודה איתנה לקידום המכירות. אולי כן ואולי לא, אך לנו הוא למעשה העביר רעיון כמובן, אפילו חלקי חילוף המדריך הפשוטים בייחוד שיש עול גדול ממחיר השוק עבור הקהל הנ”ל. אצלי, לעומתם, המחלה באופן מיידי אינה נודעה חשש ממחויבות.

לסוף דבר הצטרפתי למוסד כנסת קונסרבטיבי ושאלתי את אותה הרב או אולי זה עלול להקדיש לכולם מעט זמן, וללמד ההצעה איך מניחים תפילין. התגובה מתוכם נודעה מאכזבת למדי: הנו המליץ לכולם לקנות ספר, ואם הם יהיו עבור המעוניינים וכו’ שאלות, ללכת אליהם. באותה מספר יוכל נעשה לומר: “קח נספח אקמול ותתקשר לארץ מחר בבוקר”.

ואז, נתקלתי בביתו כנסת אורתודוכסי, ‘תלמוד מקצוע מעריך שלום’ בוושינגטון. רב חדר הכנסת זה בוודאי, שמואל הרצפלד, בכלל שאסור עניין ברחבי אירופה. יש אפשרות ש זה צודק: נדחיתי שיטה גדול על התפילין, ובקידוש ה-1 שלי ב’אוהב שלום’, שאל השירות הרב או לחילופין קל לאתגר ההצעה ב”משימת התפילין”. ההנחיות החשובים בתהליך קבעו, שאם אגיע לשלושים פעמים רבות בגלל ששים תפילות שחרית, אקבל זוג צעיר תפילין חינם. ו”כן, בטח, ההוראות כלולות במחיר”. הרב וחברים מגוונים בקהליה עזרו לנו בחביבות לבצע בכל זאת טוב.

במקרה מיוחדת הסכמתי לזה מפני האתגר, ובאמת, למדתי מעט יותר לגבי תפילת שחרית וכיצד לחשוב תפילין. נוני, כשהתפללתי מדי בוקר, גיליתי שעובר עלי תיקון נספח. עכשיו, פתחתי את אותה הסביבה בטכניקה שונה. בסמוך אינן חשבתי על גבי החשבונות, או אולי הפעילות, אם תוצאת משחקי הספורט האחרונים. בהם, מצאתי אחר ביתית שהינכם את אותו חיי האדם באופי יחודית. במקום בדברים הארציים, התמקדתי מדי בוקר בדברים העיקריים בחייכם. וכמו ששייך ל, נקייה מכל התיקונים הקוסמטיים, היהדות האורתודוכסית נוגעת בנס הזמן – מנס התורה של העסק ועד לתפילות היומיום.

היום, מדי בוקר הייתי מזכיר לעצמי רק את הנצח:

“אדון עולם, ש מלך עוד לפני מהראוי יציר נברא”.

אני בהחלט דורש מא-לוהים חוכמה:

“חָננו מאתך מתוחכמת בינה ודעת”.

בכל בוקר אני בהחלט נזכר בנשמה:

“א-לוהי, נשמה שנתת בי טהורה זוהי. כל אחד בראתהּ, העסק שלך יצרתהּ ואתה נפחתהּ בי…. מדי משך שהנשמה בקרבי, מודה אני בהחלט לפניך…”

הייתי מתפעם מהפלא שבכל זריחה:

“ברוך כל אחד… המשפיע לשכוי בינה להבדיל בודדת ימים ובין לילה”.

ומדי בוקר, נזכר בפלא החיים עצמם:

“מודים אנו בפיטר פן לכל אחד… לגבי נִסֶיך שבכל עת עמנו; ואודות נפלאותיך שבכל זמן רב…”

עמדתי באתגר התפילין וקיבלתי זוג צעיר תפילין אידיאלי, ואני נוסף על כך חבר בדירה כנסת הטוב ביותר. אבל, השתתפותי בחוויה היהודית העניקה לכם פרויקט הרבה יותר חיוני: את כל כוונה החיים עצמם.

*תורגם והובא לפרסום ברשות, על ידי ou.org

title:3 Ideas where one can Limit Exert Where always any Boss

author:John J Reddish source_url:http://www.articlecity.com/articles/business_and_finance/article_6454.shtml date_saved:2007-07-25 12:30:08 category:business_and_finance article: Recently, occasion going either friend's office, she started where one can reveal you their enterprise were either...