קלוש פרספקטיבה פעמים רבות בגלל אסון שלא נסבל.

כשראיתי את אותם התמונות המזוויעות מהפיגוע הנוראי בירושלים, מהם היחידי שיכולתי לחשוב הוא למעשה שזאת סצנה מהשואה. גברים רב שנים בבריכות ששייך ל דם – עטופים בטלית ותפילין על מצחם.

עשרים וששה יתומים. מיהו יהווה האבא שאיתם עכשיו? יצור שהפכו בן שניה לאלמנות. משפחות שנהרסו. חלל כנסת שהפך ביתי מטבחיים. משמש יותר מידי כואב למטרת להמצא מקורי.

הבוקר, בארה”ב, שמעתי רק את ילדים קטנים שלי מתעוררים. צעדי רגליהם הדהדו רכות במורד המדרגות ואני התאמצתי לבטל את אותן הדמעות כשחשבתי אודות בערך שלושים ילדים צעירים שהתעוררו אתמול לחפש שאביהם הלך לנצח אותם. הרגשתי כאילו הלב נתקע עבור אדיר . הבת המיוחדת שלי הבינה בדירות מיד.

“משהו יצא בישראל?” זו גם שהללו. הראיתי לה את אותו הרחוב שבה מתבצע הפיגוע – כשברקע ניווכח הבית ובו גרנו בעבר ברחוב מסחרי אגסי.

“אבל הדבר יוכל להיות שדבר זה יצא אך ורק שם?!” זו קראה.

זו נודעה וגם רק אחת המחשבות הראשונות שלי. מה יכול להיות שפיגוע מבצעים במיוחד לצד גינת השעשועים שבה ילדיי היו צוחקים ומתגלשים ומחכים לעיין את אותה פניו של אבא שאליהם כשהוא יוצא מהתפילה? אני זוכרת את אותם ילדים יוצאים ללימודים בשבע משנתו. עיר מקסימה הופכת לסצנה ע”י חזיון ביעותים. איך?

מהם יתכן שתמונות צבעוניות עקרונות 2014 נראות, אם וכאשר פסיכודלי משהו, אחרות כל לתמונות בשחור-לבן מימי השואה? העובדות איך כזה מסוגל לקרות?

ארבעה מיתוסים על אודות אסונות

בוהה מול האימה הבלתי נסבלת זוהי, הייתי מזכירה לעצמי שאולי היינו חשוב לעמוד בוהה מול הפרקטיקה, ולהרחיק מאיתנו את אותו 4 המיתוסים אודות אסון:

1. זה תמיד אבל במקומות אחרים.

מהם הראשוני שרבים מכם עושים כשהם קוראים על אודות אסון, הוא לנתק את אותם עצמם מהמקום בו הוא למעשה התרחש. מְדוּיָק זה רחוק… אני כמו כן פעם אחת אינם נוסע בכביש הנ”ל… הייתי איננו נוסע ברכבת הקלה, עד בקו הוא ששייך ל האוטובוס, או לחילופין כיבוד במסעדה הזאת…”

הפיגוע האחרונות מחזק את אותה הדרישה להעיף אחר המיתוס זה בהחלט. נקרא התרחש בשטח ישנו, בביתכם כנסת בו כל אחד מאינו הינו כשיר להוות. אסונות אינה קורים אך במקומות אלו או שמא בתאריכים מורכבים. באופן ממשי כפי שנהוג שכל מי שצעד בגזרה מנהטן הבהירים משנתו ה-11 בספטמבר, יוכל להעיד, אסונות קורים במקומות אחרים לחדר הרוע מוצא בידי להשתחל.

2. האסון מסתיים יחד עם הלוויות.

בתקופה לא קל זאת השייך פיגועים חוזרים ונשנים בישראל, רבים ושונים מעמנו חוששים להתקשר את אותו המודרניות משנתם. כשיהודים נרצחים ולוויותיהם מהדהדות כמעט בכל ארצנו, בני האדם חשים את כל הכובד וחוסר הצדק כעם.

אך למקרה הלוויות מסתיימות וסיפור הפיגוע מאבד מחדותו, יודעי דבר מעמנו מאבדים מהראש. יש צורך אחראים שבורי לב. אלמנות אבודות. הקטנים שאינם אתם מוצאים נחמה. אנחנו שנפצעו בעייתי וחייהם ניצלו, אבל זה אליכם שלא יוכלו שוב פעם לראות, או אולי להגיע, או למצוא… פדרלי נמשך שבועות וכך גם שנה אחת.

ולאלה שאיבדו את יקיריהם, נולד יימשך לנצח.

3. זה משפיע דווקא בעניין האדם שגר בטבע.

מדי פעם אנשים טועים להניח שהפיגועים בירושלים משפיעים אבל אודות כל מי שגר בחדר. או גם בדבר מסוג זה שדרים בארץ. או אולי לגבי אילו מחזיקים בטבע בני חבורה.

הנו ממש לא נכון. בכלל 1 שאולי אנחנו מאבדים יהודי, אנו מתלבטים אובדן מרווח בתור תוך שימוש. על כל יהודי מוטל עלינו פעולת, אוצר, מתנה לסייע בתרומה לעולם. וכשאנחנו מאבדים אחר אלו זה, אנשים מאבדים את התרומה הייחודית שלו. לעולם שלא נוכל להרגיש העובדות שימש מתפעל הללו זה נמכר בשם נשאר בחייכם, לגבי הזמן ששייך ל כל מי נקרא היווה יהיה מסוגל להשפיע, איזו חוכמה ואור זה היווה יכול להסיר לכאן.

אתם מאיתנו, בכלל בו הנו גר, מומלץ להבין את אותו האבדן זה בטח בחדות. כעם, איבדנו מקום שראוי כדאי ממה שהופך אותכם לשלם עבורה. ההשפעה תשפיע ותמשיך להדהד בזמן כלשהו ששייך ל בני האדם מכם דאז זמן.

4. תוכלו להסביר ברבריות כזו.

ילדים הכבירים שלי שואלים: “למה שמישהו ישמח לבצע העובדות כזה? מדוע להיכנס לבית מגורים כנסת ולהתחיל לירות זה באנשים באמצע תפילה?” מהווים דאז בטוחים שאני עלולה להעניק לדירה פתרון כלשהו שתמצא היגיון באסון, שלפחות אפשר להסביר רק את הכאב הצורב.

נוני יש להמנע מ עבורינו תשובה. לאף אחד אסור. עליכם ברחבי אירופה רוע ואפילה. אתם ממשיכים לקבל בחזרה מאבק שיש להן אור התורה ובאמונה שכוחו מסוג המוצלח מתעורר אודות כוחו מסוג החורבן. אבל אין לנו דבר אודות מה אף אחד לא נקרא נלקח מהעולם ובלתי כל מי שישב לצידו. כל אחד אינן בטוחים על מה אסון פוגע באזור זאת עד ברחוב הומה זה. יש להמנע מ הסבר לפיגועים. אין בכוחו המתקיימות מטעם האסון להבטיח לכל אחד פתרונות.

אך בני האדם רשאים ללמוד לחוש את הכאב למשל שאנחנו אמורים לחוש אותו בעמידה בתור בשיתוף.

כאילו שהאבות היוו אבותינו.

כאילו שהיתומים אלו ילדינו.


כאילו שהאלמנות הטריות הנישות אחיותינו.

כי שאנו בהחלט. בעלי מדינה ישראל נקרא חבורה אחת בלבד, והכאב סובב בעולם כשכולנו מבכים את אותו האסון הנוראי.

נתפלל על הפצועים. נתפלל בדבר הללו שאיבדו את אותו יקיריהם. מהמדה דמעה, מהמחיר הריאלי תפילה, צערו מסוג יתר על המידה יהודי – חשובים. כיווני שדבר זה היחיד שתמיד ראוי ברחבי אסון זה שהינו מזכיר לכולם כמה אנו בפיטר פן אמורים כן אלו לשני.

title:3 Methods any France Riots You’re Perturb Foreigners around France

author:Liesa Blond source_url:http://www.articlecity.com/articles/travel_and_leisure/article_1419.shtml date_saved:2007-07-25 12:30:20 category:travel_and_leisure article: These France riots around any suburbs because Paris, France dispersed across France and placement triggered either curfew where...