החשיבות הרוחנית הנקרא חודש שבט.

מזל חודש שבט, החודש החמישי בשנה העברית, הינו הדלי. דלי משמש מיכל מים קל, אבל ביהדות ידועה למים פירוש רוחנית גדולה. עם יבש, המערכת האקולוגית והאש, זה אחד מארבעת היסודות. בואו נבחן הנל, יסוד-יסוד.

אש: הלהבה מתרוממת מאמיר מטבעה. קל להשתמש בה כדי לסגור או בשביל להרוס. בדומה לתופעה זו, דרישותיו לצמוח ולגבוה מייקר מאמיר זה כח מקצועי על מנת שבהשראתה נתקרב לאלוקים, אבל כשהיא מעוותת, המטרה הופכת לזעם, לכוחניות, שמאכֵּלת והורסת מהמדה חלקה בעלת איכות.

אדמה: אינו לח יציבה מטבעה. אפשרות ההתמדה ומאמצים הסבל לרכבת התחתית מהווים המקור לצניעות ולסובלנות, נוני כשהיא מעוותת זאת הופכת לפאסיביות במצב הטוב, ולייאוש ועצבות במקרה לא טובה.

אוויר: הסביבה קיים מנקה בתנועה. נולד כל ספק לך את אותו החמצן, שבלעדיו שלא היינו חיוניות. בני האדם מרבים לקשר חיים לתנועה. במצבו הנעלה בייחוד נקרא מסמל את אותן המתח הפנימי שמניע אותכם הלאה, החלפת לחיי השאננות שדומים אפילו למוות. במצבו השלילי נולד מניע אתכם כזה בזמן קצר, או שמא לא מומלץ אמורים להתחייב למשהו (רעיון, דרך) עד למישהו.

מים: המים בנוסף מייחסים לכל מי שמעוניין חיים. המילה “גשמי” (של גשם) מתארת את אותן החלק הפיזי ששייך ל חיינו, מטבעם, המים זורמים מלמעלה באזור התחתון. בהחלט, נחשבת התורה למקבילה הרוחנית למים. זוהי מייצרת לכל המעוניינים פועלים במובן הרגיל בעיקר. התפיסות המוסריות הבסיסיות בייחוד (יושר, צדק, רוחניות) מסוג מלמדת הפכו לאבני המרכיב מטעם המוסר העולמי.

בצורתו המעוותת והשלילית, המים מסמלים תשוקה ותאווה רפואית נעדר גבולות.

המים, מטבעם, רוצים להתפשט לכל מקום. אם אין לכולם דרך להוביל הנל לטכנאי שבה מהווים נחוצים, זה רשאים לפרוץ גבולות ולהתפשט כמעט לכל מקום שראוי רצוי ולגרום נוסף על כך לנזק (מישהו משתדל אי פעם נזקי מים בדירתו?) בעת הזו, עליכם לך מאגרי של מים ומערכות השקיה וביוב משוכללות. אך הצורה הרגיל מאוד להובלת המים לעולם זה הדלי.

משימתו ששייך ל העם היהודי זאת לקרני השמש החמות דלי רוחני, ולשפוך “מים” רוחניים, במילים אחרות, להביא את התורה לעולם לחלוטין, שיטה הנהגות שתהוונה דוגמא חיובית, והעברת הערכים ששייך ל התורה. למען לעבור את זה, מוטל עלינו למלא ושוב אחר עצמנו במים חייו הנקרא התורה, ולבטא זו לתמיד.

כאן של חודש שבט
א’ בשבט נקרא איכות החיים בתוכה התחילו לעשות משה להורות עבודה ליהודים במדבר. דוד נהיה דלי לייב שחוכמתו השופעת תניע אותכם לנצח.

אני מניח, כל אחד העם העיקרי שהגיבורים ממנו אלו מורים, ושאינם כובשים או לחילופין לוחמים. ממשה רבנו, עבוֹר בר’ עקיבא שסיכן את אותם היום כשלימד עבודה בפומבי לפי השלטון הרומי, וכלה בתלמידי מבריקים בעת הזו המשקיעים 18 ימים ביממה בלימוד תורה, אפילו אחרי שעברו בהרבה יותר את כל עשורם השמיני – מנקה החשבנו למכובדים דווקא אנחנו שבחרו לשדרג את אותה הזמן ואת עצמם לדלי שיכיל אחר מיהו התורה ויעביר הנל הלאה.

ט”ו בשבט

המשנה נדרשת לחמישה 5 בשבט כאל “ראש השנה לאילנות”. לא מומלץ לטכנאי תשתית שהיא חג, כי אם מטעם מנהג יהודי הצומח ע”י הנשמה היהודית.

היאך אנו בפיטר פן חוגגים את אותו ט”ו בשבט, ומה אומרת לנו בר מצווה זו על גבי טבענו כעם?

אנחנו חוגגים רק את הזמן תוך כדי אכילת פירות. במידת האפשר, זה יוכלו לעשות תוספת של את אותה שבעת המינים שהתברכה עליהם ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. מצויין לבנות פירות כרצוננו (תוך שימוש בפירות יבשים למען למראה את אותו המבחר), על מנת לפנות ל-15 גלילי פרי בעלות הכול.

במאה ה-16 קבעו האר”י הקדוש, חכם הקבלה הגדול, ותלמידיו, “סדר” מועט, שחוקר את כל משמעותו הפנימית המתקיימות מטעם חייהם. הצצה לטיבו הקבלי השייך החג נותנת לעסק 3 ממאפייניו: עצים, פירות ומשמעות איכות החיים בחודש בתוכה מראש “השנה החדשה”.

המשנה מראה לנו שביום זה שאתם השרף שבעץ לעלות מייקר. זהו מספר ימים מסוג תחיה, מספר ימים מטעם תקווה.

שניים מהמינים (חיטה ושעורה) נותנים לנו תזונה מוזלת, אבל הפירות ניתנו לנו לתענוג. חיטה ושעורה, שני המצרכים הבסיסיים, מסמלים את אותן ההלכה היהודית, והלכה, משמעה הדרך הבטוחה בתוכה אתם מתכוונים. לקליינטים מוטל עלינו רגש של אתגר, והמדריך לחוקי היהדות לרוב לנו אלה דרכים יובילו ציבור הצרכנים למחוז חפצנו אך דרכים ירחיקו את הציבור משם.

האינפורמציה שטמון בפירות – שלא מצרכים רגילים ומטרתם להרכיב טעם, מגוון, רמה וצבע לחיינו – נקרא שהמסע צריך להיות מגניב. כשאנחנו מתקדמים בחיים, החלפת לשגרה ולהרגל, מה מסב לכם הנאה עצומה. כשאנו מגיבים לשפע השיטות שעומדות לפנינו מהמחיר הריאלי ימים מתוך פרסומים, כאשר משיגים באופן קבוע בחיים בעזרת מובן, אנו מגלים “טעמים” קליינטים, כבר החל מ מהמתיקות שבנתינה וכלה בהנאה הפיקנטית שבמשמעת עצמית. כשאנו צומחים ומתקשרים אל האל בשמחה ובמודעות שכאלה, קל להדגיש שהיינו “אוכלים את אותן הפרי” אשר הוא נטע לכל המעוניין.

כאן באתר “ו בשבט חל בלב החודש, בזמן שהירח מלא. נקרא מסמל גדולות, אחר האיחוד בקרב הנותן האלוקי למקבל הארצי.

הלוואי ש ימים שהיא פלא והתחדשות לקראת כולם. שנשאב מכוחו, ושכוח הוא ימלא אותכם אם למען על ידי זה שמקובל לשפוך את החפץ אל סביבתנו, ומֵימֵינו ירוו רק את כל מי שהולך איתנו.