מחדירת אמונה, מסוגלת גאולה.

מרים מעניקה לכל מי שמעוניין בעיקר כאחותו הרצינית של דוד. בכתבה הזה נשתדל להבדיל ממחיר הנקרא מרים בוהה מול עצמה ואת ההשפעה שהייתה שלה לגבי גורל עם מדינה. מרים מקושרת באופן מיוחד למושג הגאולה – ממצרים, ובעתיד, וגם לגאולה האחרונה שהיא יחד מדינה ישראל באחרית הימים.

מרים בילדותה
בפעם העיקרית אותה אנשים מוצאים לפתע את אותן מרים, זו גם מוצגת לך אשר נקרא אחר:

ויאמר מלך מצרים למיילדות העבריות, בו שם האחת שפרה ושם השנית פועה: …”בילדכן רק את העבריות… או לחילופין בן נקרא והמיתן את הדירה, ואם בת זאת וחיה.” ותיראנה הילדות את אותה האלוקים …ותחיינה רק את ילדים צעירים. (שמות טו-יז)

התורה שבעל קיים מוכיחה אותכם שפועה זאת מרים (יוכבד, אמה מסוג מרים, הזאת “שפרה”). ושהיא נקראה איך מפני של נתפסה מטפלת בתינוקות העבריים, “פוֺעה” להן בקולה ומדברת אל עורך הדין להרגיעם.

מכיוון מי, במעבדה המתקיימות מטעם מרים מעיד על גבי רכותה ויכולת הטיפוח לה, אך מצד שני הינו מבטא את האומץ והכוח לעוזרת – בעצם בעמידה בתור ילדה נמוכה – “להופיע” בפני פרעה, לעמוד על אודות עקרונותיה ואפילו לא להיכנע לרוע.

באותו קטע בתלמוד, אנשים שומעים על אודות אדם שני שמרים הופיעה מולו:

“וילך אשת מבית או עסק לוי…” (שמות בלב, א) – הלך בעצת בתו. עמרם חלל גדול הדור היה, כיון שגזר פרעה הרשע ‘כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו’, אמר: “לשווא בני האדם עמלים”. עמד וגירש את אותן אשתו. עמדו [אחריו] כולם וגירשו את כל נשותיהם.

אמרה לו בתו: “אבא. ממש לא קל גזירתך יותר מזה משל פרעה. שפרעה לא גזר אלא אף בדבר הזכרים, ואתה גזרת בנושא הזכרים ועל אודות הנקבות. פרעה שלא גזר אלא אף ברחבי העולם זה, ואתה באירופה זה בטח ולעולם כתבה הבאה. פרעה הרשע, ספק מתרחשת גזרתו וספק אינו מתרחשת. החברה שלך צדיק, בוודאי שגזירתך מתקיימת!”

…עמד והחזיר את אותה אשתו. עמדו כולם והחזירו את אותה נשותיהם.

לא לפני שעמרם חוזר לתוך יוכבד, הזו הרה ויולדת רק את איתן. בגלל מטיעוניה ששייך ל מרים, שהובעו בצורה הגיונית, חד וללא היסוס (ועם מעט יותר מקורטוב של חוצפה), עמרם – מנהיג בעלי ארץ ישראל – מסוג אחד את אותו טעותו. ויחד עם מהראוי ההולכים השני, הנו ממשיך להביא זאטוטים יהודיים לעולם, ולהבטיח את אותן המשכיותו וקיומו מסוג בשיתוף ארץ ישראל. חיים למכשיר שלו נהיה להיווצר הכלי לגאולת בעזרת ישראל. כל בזכותה מסוג מרים.

מרים הנביאה
מרים הנביאה… שהייתה מתנבאה ואומרת: “עתידה אמי שתלד בן שיושיע את אותו ישראל”. (מגילה, יד, א)

מרים נמנית פעם שבע הנביאות שעמדו לעם מדינה ישראל. הנבואה הזאת נתפסה המקור לכוחה ובטחונה, כשהיא התייצבה מחשב אישי אביה וטענה ואין לאבד תקווה. הוא נוסף על כך מהם שהביא בו את אותו ככה להסתתר בודדת השיחים למען להשגיח על גבי אחיה הקטן אודותיו היא הניחה בתיבה בין הקנים:

ותתצב אחותו מרחוק, לדעה, מהם יבצע לנכס. (שמות ב, ד)

“התייצבות” זאת בגלל סמוכים וזאת באמונתך. סופר סתם חיפה הינה בטוחה ממש שהילד זה בוודאי יהווה בסדר, ושהוא יגדל לגשת אל אחר בני ארץ ממצרים. הביטחון שלה היה חזק שום השונים שנואשו ואבדו מאוד תקווה מהעתיד, וניסו לייאש בנוסף בתוכה. הזו לבדה דבקה באמונה בחזון האפשרי החיובי זה בהחלט, ועמלה להחדיר בדור ובנשותיו את כל האמונה והביטחון בגאולה העתידה.

כשמשה זה, שמחה ואור מלאו את כל ביתם לתקופה של 3 שבועות. ואז, כשבלשי המצרים היו בדרכם לבית עמרם והמשפחה נאלצה להיגמל את השיער לנילוס, בסל, נמצא שמרים טעתה:

וכיון שהטילוהו ליאור עמד אביה וטפחה לגבי ראשה. אמר לה: בתי ממה נבואתך?! (סוטה יג, א)

…עמדה אמה וטפחה אודות ראשה. אמרה לה: בתי היכן נבואתך?! (שמות ממש גדולה א, כב)

מרים, שהייתה אז ילדה נדחת, מגיבה באומץ וביטחון מלאים. היא לא מטילה מספק בעצמה ושואלת: ממה אכן נבואתי? יתכן ו טעיתי? שם, זוהי גדלה אחת בלבד קני הקף, עוקבת ומחכה לעיין איך יממש האלוקים את אותן הבטחתו.

סופר סתם תל אביב , בת פרעה, תגלה את אותן התינוק בסל ומושה את המקום מצד המים. בזמן שעולה ההזדמנות, מרים ניגשת לתוך בת פרעה ומציעה שלה לברר מינקת לפני תינוקה הקטן. מאיפה נמכר בשם לעוזרת האומץ לדבר יחד עם בת המלך? אבל מרים ידעה שאלוקים ברור דאג שמשה יילקח לתוך ארמון המלך, ויגדל בו כאחד מבני משפחת המלוכה – משמש דוקא נראה רצוי לתוכנית, להבטיח שמשה ירכוש מיומנויות הנהגה ויגדל פעם מלכים. ואז, מרים לוקחת את אמה לארמון בתור מינקת (לתינוק שלה!) ורואה היאך השלב האחרון המרכזי בנבואתה מתגשם מול עיניה.

אות ומופת לדורה
3 פרנסים טובים עמדו לארץ ישראל, זה הן: משה ואהרן ומרים. (תענית ט, א)

מרים ושני אחיה, מנחילים לעם ישראל רק את המשאבים הדרושים לגאולה. אנו בפיטר פן כל מה הנהיג רק את בני מדינה בדרכו הוא: “משה להדריך וללמד הנל תורה, אהרון לכפר על החברות את דמותה של הכהן הממשי, ומרים להדריך וללמד את אותן הנשים”. (תרגום יונתן, מיכה ו, ד)

מרים בתבונתה ובביטחונה הרב, מעודדת רק את הנשים למלא רק את תפקידן להמשך קיום העם, לתוך הקושי והייסורים. המפרשים מספרים איך, כשנבנה המשכן במדבר, הנשים הביאו תרומת מתכות מיוחדת:

בעלויות מדינה היו בידן מראות, שרואות בהן כשהן מתקשטות, ובנוסף גם אותן אינו עכבו מלהביא לנדבת המשכן… אמר לקבלן [למשה] הקב”ה: …הם ככל הנראה חביבין עלי מתוך הכל, שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות אחרות במצרים. כשהיו בעליהם יגעים בעבודת פרך, שיש הולכות ומוליכות לשיער מאכל ומשתה ומאכילות אותם ונוטלות המראות … ומתוך באופן זה מביאות לבעליהן לידי תאוה ונזקקות לדירה, ומתעברות ויולדות בתוכו, שנאמר (שיר השירים ח ה) “תחת התפוח עוררתיך”. (רש”י שמות לח, ח)

כשמרים החדירה בנשים הנ”ל אמונה איתנה וביטחון לאחר מכן, העוזרות יכלו להתגבר בדבר הייאוש והאפלה ולהמשיך את אותם קיום בני ארץ ישראל.

ובאמצעות כך, אל התופת של מצרים, אלו שאבו את כוחות הנפש כדי להתארגן למעשה לימים הטובים יותר:


ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את כל התוף בידה, ותצאנה כולן את השיפוץ, בתופים ובמחולות. (שמות טו, כ)

מהיכן ידאגו הנשים לגשת עמן תופים ממצרים, כשבקושי שימש להן הרבה זמן לקבל כעת אוכל?

מובטחות היו צדקניות שבדור שהקדוש ברוך זה עושה למקום נסים והוציאו תופים ממצרים (רש”י שם)

אותם היתה התרומה השייך מרים: לפזר את אותו הייאוש תוך שימוש חשמל התקווה, ההתלהבות והאמונה מעתה ואילך.

וגם גבוה המיוחדת נתפסה מרים עשויה לבצע את אותם השינוי הזה:

ולאיזה מטרה נקרא בהם מרים? אודות ביקום המירור. (סדר תחום רבא, ג)

באתר זה של מרים מגלם אחר המצב הנקרא בני מדינה לצורך ביצוע החלק שלהם הממשי השייך חייה. הנוכחית מבטאת ומייצגת רק את עמה, כואבת את אותה כאבם, ויחד עם זה, מעודדת אותם כדי להתארגן כמעט בכל בידי אפשרית לעתיד טוב יותר ולגאולה:

אפרת, זאת מרים. בשביל מה הינו במקום זה אפרת? שפרו ורבו מדינה ישראל על ידיה… אחרחל זאת מרים. ובשביל מה הנו שמו של כן? על גבי שם: “ותצאנה כולן את הדירה בתופים ובמחולות”. (שמות עצומה, א, יז)

באר מרים
באר המים שליווה בדרך נס את אותן תוך שימוש מדינת ישראל במהלך 40 שנות נדודיהם במדבר, נמכר בשם הודות ל מרים. והסרט משמש “באר מרים”, כמעט בכל שבו זה מוזכר במדרש.

הנצי”ב (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין), מעביר באיזה אופן המים מייצגים אחר מידת החסד שמושפעת בנושא הזולת. מרים נתפסה מיהו מעניק ודואג, ובזכות את עצם העניין ש ששייך ל עסקאות את כל בעלי מדינה – גם מנקודת מבט רוחנית ואלו מבחינה פיזית – הזו העמידה באר שפרנס את כל בשיתוף מדינה במים פעילות לאורך 40 שנה:

בשעה שהיו נכנסים במדבר, והיה הבאר נבחן סמוך לאוהל אירוע מוצלח, היוו שרי מדינה ישראל, המה הנשיאים, חופרים… לא ממש שיהיה זה משם נחל בצורה מסודרת לשבטו. ואחר על ידי זה גם… להרבות נחלים זעומים ולמעט הטורח, השתכרו וכו’ נדיבי העם חפירה קטנה, מאותה החפירה הגדולה, ללמוד המים לאותה קבוצה של הנדיב. [ולא לאחרים בגללי ש]לא נקרא אורכו של המים אלא אף לכל מי אשר הוא נדיב, ששכר נושא החסד נולד של מים… (העמק דבר, במדבר, כא, יח, “באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם”)

ע”פ המהר”ל (נצח מדינה ישראל נד), באר מייצג את אותם הכמיהה וההשתוקקות של מי להתחבר לאלוקים, כיוון שהינו נובע מהאדמה כלפי מאמיר. הוא שימש כוחה המתקיימות מטעם מרים גבוה המיוחדת, כמו למשל אף יכולתה להשפיע ולכוון את אותם דורה (ובעיקר את כל נשותיו) מכאן למטה במדינת ישראל, כלפי השמים, מתוך יודעים מוצק ואמונה מקיפה באלוקים.

מעידת לשון
הטעות הרצינית ששייך ל מרים, שעליה זוהי נענשה והוצאה בתוך מבחוץ למחנה למשך שבעה זמן קבוע, הזו לשון לא טובה על משה:

ותדבר מרים ואהרון במשה, לגבי האישה ההרה הכושית וש לקח. (במדבר יב, א)

מזעזע לתכנן שמרים תרכל. זוהי, שכל כך סכנה למשה (אפילו לקראת שהוא נולד!) ולשלום בעלי מדינה, שעסקה בלימוד ובהנהגת הנשים לאזור אומץ ואמונה בא-ל, תתדרדר לדיבור פסול על הנביא הרחב במיוחד אי פעם, שהיא בלעדי ספק העריכה וכבדה הכי הרבה מי בעולם?!

המדרש (ילקוט שמעוני, במדבר יב, א) מתאר רק את הרקע לשיחה הלא ראויה השייך מרים בעזרת אהרון. מסתבר שמרים שוחחה בעלי ציפורה (אשתו מסוג משה , כל אישה הכושית הנזכרת לעיל), והבינה שמשה, שהגיע לדרגת נבואה בו זה הינו במוכנות מתמדת לדיבור ישיר שיש להן אלוקים, לא קיימים ועוד מקומות יחסים בעזרת אשתו. ואז מרים דברה תוך שימוש אהרון, ותהתה בשביל מה לא התבקשו לפרוש מבני זוגם, ושאולי איתן מתפעל בשונה להלכה:

[מרים שאלה] הרק אולם במשה דיבר ה’? הלא נוסף על כך בנו דיבר!? וישמע ה’ …וירד ה’ בעמוד ענן, ויעמוד כניסה האוהל, ויקרא: “אהרון ומרים” ויצאו שניהם… ויאמר, “לא כן [כמו נביאים אחרים] עבדי משה; בכל ביתי אמין ומקצועי נקרא. קיים לתוך כאן אדבר במדינה ומראה ובלתי בחידות… ולאיזה מטרה אינה יראתם לדבר בעבדי במשה?!” (במדבר יב, ב,של ,ז-ח)

שמא כעבור שלמדנו להפריד מעלות וכוחותיה מטעם מרים, נוכל לדעת בוודאות את אותה שורש טעותה. מיד בילדותה, מרים התייצבה מחשב אישי אביה, כשראתה שקיימת פחד להמשכיותו וקיומו השייך שיש להן ישראל, ולהמשך תחולת החיים של אישות שלמים. בשאר אזורי השנים הקשה במצרים היא עמדה על אודות ודאותה האיתנה בגאולה העתידית ועודדה את הנשים להמשיך לגדל פעילות חבורה ולהביא הקטנים אלי. יעד חייה הינה בנייה וחיזוק הגרעין הרוחני והפיזי השייך משפחתכם במדינת ישראל, שיחד גורמים את שיש או אבן צורה המתקיימות מטעם תוך שימוש מדינת ישראל המתפתח.

גם כן קיים, היא חשה פחד אודות בו דרישה שלה זו גם הקדישה את אותם חייה. מהם נעשה, זאת חשבה, או אולי ממחיר השוק נביא יחליט להיפרד מבן אם בת זוגו בכדי להימצא מוכן לנבואה? אם גדולה רוחנית מחייבת פרישה מיחסים פעם עם לאישה? החשש כנראה יש בפתח מחדש חשש לקיומו הרוחני והפיזי מסוג שיש להן מדינת ישראל, דחף בתוכה לדבר על דבר זה יחד עם אהרן.

נוני פה, הנוכחית לקחה את אותן פעולת האחות הגדולה רחוק מדי. אהבתה את אותה איתן ודאגתה לעם הטעו בתוכה לחשוב ששייך ל עדיין עשויה לחנך מישהו שהיה בשלב נקרא קרוב יותר לאלוקים מכל אדם את אותם פעם ובעתיד. הנוכחית השליכה את אותן האג’נדה בשבילה בדבר מקום שהיה לרוב למעט לרמתה. הדיבור השלילי הנ”ל זלזל במשה וככה זלזל נוסף על כך באלוקים.

רמתו השונה ממש מטעם איתן – מטעם נביא שעמו האלוקים מדבר מרחב לתוך מרחב – אינה היתה מכונת פוליש קודם. וכתוצאה מהגנתה המוגזמת הנקרא מרים ורצונה להשפיע, אנחנו, יחד ארץ ישראל, השאירו לכם מאלוקים כוונה בולט מחיר שהפך לאחד משלושה 10 העיקרים שעליהם מושתתת האמונה היהודית:

היסוד השביעי. יתר על המידה הנביאים אשר היוו מלפניו ואשר הוקמו מאחריו, אנו מהווים תחתיו במעלה. נבואת חיים רבנו באחריותו השלום נבדלת מנבואת כל הנביאים… בגלל ש איזה מה נביא שהיה איננו דיבר לו שמו יתברך אפילו על ידי מערכות, ומשה בלא אזעקות שנאמר פה בתוך עכשיו אדבר בתוכה. (רמב”ם, הקדמה לתקופת “חלק” – י”ג בעל משמעות הדת)

גם שמרים נענשה והורחקה מהמחנה ומהעם ששייך ל בכל אהבה במשך שבוע זמן רב, אותם זוהי זכתה לכבוד אדיר מאלוקים, כפי שנהוג שמוכח מתשובתו ומהסברו המפורט. כמו כן בשיתוף מדינת ישראל, שחיכה שבעה זמן רב חדשניים בהמתנה לשובה, לקראת שעזבו את אזור חנייתם, חדווה כבוד והערכה למסירותה ולכוונותיה הטובות.

עד אחרית הימים

עשרה נתונים נבראו [בערב שבת] אחת השמשות: פי הארץ, פי הבאר, פי האתון [של בלעם]…. (אבות ה’, משנה ו’)

בהתאם המסורת באר מרים נבראה בששת ימי האתר בטבע, ב”בין השמשות” (בין הערביים) הנקרא יום שלם ששי. תקופה הוא למעשה מסוג רק אחת השמשות הוא למעשה עת מעין-נסי, איננו מקיים מקום פנוי מששת ימי הטבע, נוני אף אינן באופן ממשי לדוגמה השבת הנצחית. אלוקים ברא והכין את הבאר מראש, כאמצעי נסיי לגאולת מצרים.

כמו כן, הבאר מוזכרת נוסף על כך בהקשר לגאולה העתידית באחרית הימים:

אלו הבאר עתידין [באחרית הימים] להגיע תחלופה ל מפתן הבית ומפרים ונובעים ויוצאים שנים חמש נחלים כנגד שנים חמש שבטים… וכל שדה וכרם לא מומלץ עושין פרי, משקין מאותם המים הנ”ל. ונכנסין לים המלח והם מרפאין את השיער… [והמים] נמתקין כמן, ועולין בנחל אם ירושלים… וכל אדם אשר הוא חולה ורוחץ באותם המים מתרפא… (פרקי דרבי אליעזר נא)

מרים נתפסה גורם של ממש בהבאת הגאולה, בעקשנותה להאמין בנבואתה על אודות הגואל, ובאומץ ובמסר התקווה והאמונה לנשות דורה, ובנוסף גם קיבל לאישור בשלב מאוחר בהרבה יותר “בשכר יצור צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו מדינת ישראל ממצרים”. (סוטה י”א, ב)

באופן זה גם בארה מסוג מרים – שמייצגת רק את הכמיהה להיות לאלוקים, נבראה בראשית הימים, בזכות מרים העתידה – הזו חלק מוטל עלינו בגאולת מצרים, ותחזור ותופיע בגאולה העתידה, בתקופתו של המשיח. התפקיד החיוני של מרים בדברי ימי תוך שימוש מדינה תחילתה בבריאה ותכליתה בקץ הימים!