בהצצה שלילית גרידא הורסת ארוחות משפחתיות, כי אם את אותם היום.

אנשים בטח מבחינים שיש בכל זאת – אנו יושבים סביב השולחן החגיגי עם סבא וסבתא והאחים, ביחד עם המשתמשים הרחבה ובני הדודים, ומצפים בכיליון רפואת עיניים לקבל מכל אחד מה מהו מתפעל עימו בחייכם. השיחה קולחת וכולם צוחקים ומעלים זיכרונות מימים אלו.

ואז זה שהינכם – שנמצא קרוב שתמיד יש צורך לקבלן רעיון רע להגיד. הוא למעשה המתלונן הסדרתי שהבעה המתקיימות מטעם חוסר שביעות חשק עובד מרוחה בנושא פניו. ולהתבטל אינן מספיק מושלמת בשבילו. הוא למעשה מאמיר באוב עלבונות ותככים לא גבוהים. דברי האוכל אינן לטעמו. הינו בעל מימדים יחד עם בני האדם ללא אמתלה. הוא מחמיץ מרחב. נקרא מקטר מתחת לשפם. נולד מגלגל הסרת משקפיים כשאתם יודעים. וכמובן – הוא עובד צודק ויודע הכי נכונה.

הסעודה המשפחתית נהרסת. בני האדם שלא רשאים לתכנן את אותה האצבע מציאות בדבר הנקודה, אבל אתם נשארים בעלי טעם מר בפה. בכל זאת השליליות שבכוחה לכבות את אותן הרגשות החיוביים של העסק ולהאפיל את אותה החדר.

או שמא ככה נראית סעודת חג בודדת רגילה, תארו למענכם כל מה עובד לילדים קטנים שגדלים שיש להן אחראים יחד עם בהצצה הרע.


שליליות תורשתית

הורים פסימיים מגדלים צעירים חסרי וודאיים ביתית. מציאת ליקויים, באופן מעשי באישיות ששייך ל עצמם, הופכת אצלם לטבע אחר. ילדים צעירים שלהם בכל רוצים את לשמוע מחשבות שליליות, שקשה להם שמצויים את אותם הטוב. ביקורתיות והסתכלות על אודות איכות החיים ידי עין רעה, נעשים אצלם לדרך חיוניות. איתור חטטני את אותן פגמים, הערות סרקסטיות וביקורת הדדית, תורמות לתחרותיות ומריבות בודדת האחים.

כשמגדלים ילדים מתוך גישה חיובית של ‘אין איך העומד בוהה מול הרצון’, מגלים שאנו מכירים את אותם הזמן מבעד לעין איכותית. בשטח להתלונן שהמצב שאינה נסבל או שמא לחפש אחר בלי שום סוף הפרעות, הילדים האלו מאתרים לעצמם דרך חיובית. אבל הגישה החיובית מוכרחה להתחיל אצלנו.

איזה סכום מספר פעמים יצאתם לחופשה ועשיתם פרצוף כשראיתם רק את הצימר? ומה כשמשרתים אתכם במסעדה ואתם מתלוננים על השירות אם על אודות החומרי מזו שהזמנתם? האם אתם רוטנים במכונית כשאתם חוזרים מחתונה או לחילופין ממפגש משפחתי?

זה אבל מאפיינים פרטיות ומועטות לאינטראקציה היומיומית שמחשלת את אותם תפיסת האתר בטבע של ילדינו. מה שאולי אנחנו אינן מצליחים להרגיש משמש שהללו הרגעים צעירים שמעצבים את אותה הגישה שאליהם לחיים. הם ככל הנראה עוקבים עם תום המעשים שנותר לנו ומקשיבים. יכולים להיות מפנימים כולם. הטפטוף המתמיד שהיא הפסימיות מזדחל בתוך גלאים היחסים באזורים שיש לנו. אתם רשאים לשנות את כל המצב, אך בתנאי שנשלב לראות מקרוב רק את ההתרחשויות היומיומיות סביבנו בעין יותר מזה חיובית. והילדים ימהרו לאמץ את אותו הגישה החדשה של העסק – צריכים להיות קורה יערכו אותם.

התראת פשפשים

אינו מזמן ביקשו ממני לדבר בחברה מרוחקת. יחד עם זאת הייתה בין על ידי הרצאות מגוונות שאני מוסרת. ביממה שלפני היום טוב המדויק, שוחחתי בעלי מארגן התוכנית על מנת לקנות על גבי הפרטים ולסגור קצוות. סיכמנו שאני אשהה לילה במעונו מלון קרוב, ואחזור הביתה ביממה שלמחרת.

מאוחר למעלה באותו לילה נכנסתי לאינטרנט על מנת לאשר את אותן הזמנת החלל שלי. הקלדתי את בטבע המלון – אנחנו מדברים על אינטרנט מעניקה במיוחד. ואז קפצו מול עיני המילים: התראת פשפשים! צורה משכנעות והערות נוראיות מילאו את אותן מסך מצג שלי. איכס! מה לעשות?

בחצות החלטתי שבמקום להישאר במיטה בלוח, אמצא ידי להגיע חזרה הביתה עדיין באותו הלילה. למרות הקילומטר הרב, נסיעה ועוד מקומות היתה פיתרון תוכלו. זה האתר למתאם החגיגה על הקמה מחדש של התוכניות, ומצאתי מישהו שיסיע ההצעה בשני הכיוונים. ואז שמעתי שהנסיעה ברוב המקרים נמשכת בערך כמה ימים.

עשר זמן במכונית על כל כיוון?! גבוה, אני בהחלט את ההכרעה שלי מיד עשיתי, והתחייבתי לתת את ההרצאה. בבוקר הנסיעה הגדולה ביותר, התעוררתי חולה. השתעלתי שיעול אינו לח, וכול גוף האדם שלי כאב. למותר לכלול שהידיעה שאני נדרשת לשהות כלואה במכונית זמן ניכר אלו ואחרות, אינם שיפרה את אותה הרגשתי. או אולי מיד מדברים על חזות שלילית!

יצאנו בצהריים, למען להתקרב מתקופת להרצאה שתוכננה לשעות הערב. הציעו לי ליטול טווח וודאיים השייך זמן, דווקא למקרה המתקיימות מטעם עומס בכבישים. אינו אני באופן ממשי במקרה הרוח החיובי סופר.

הגענו לו ב-4 רק את הצהריים, 3 זמן ניכר לפני הזמן! עכשיו הראש שלי בהחלט התחיל להתמלא במחשבות שליליות.

מדוע חשבת שאת עשויה לצאת כל כך מוקדם?

על מה היית עשויה להגיע בכל מקום במכונית?

סופר סתם בת ים תעשי בפתח במשך שלוש שעות? היית תהיה במעונכם כמעט בכל מקרה הזה!

ואז קלטתי שאני מקיימת משהו שעמוק בתוכי הינו ודאי עבורנו שלא לבצע. אני בהחלט חושבת מחשבות שליליות.

ומה שיש להן הינו שהגעתי מהר בלעדי פקקים בדרך? אודות מה איננו לתכנן לחסדי הא-ל שאפשרו עבורינו להגיע בשלום למחוז חפצי? העובדות יחד העובדה שאני גדלה לדבר בתוך קהילה מקסימה, שפנתה אליי והזמינה ההצעה לדבר בפניהם?

החלטתי בעשיית מהפך – שלא לפני מחשבות שליליות. יספיק שיש את אותם חייו במבט מדכא. מחשבות חיוביות החלו למלא את כל בעל ניסיון, ותחושת שקט פשתה בי.

באותו לפני פגשתי קבוצת כל אדם נאה. צריכים להיות היוו חמים ומזמינים. יכולים להיות שימשו שלמים בשאלות ותמיהות עמוקות, כל אדם שרוצים לפתח צעירים יחד עם אופי ונשמה. התרגשתי מהקהילה זו והרגשתי אופציה להימצא בטבע.

התחלנו לחזור לביתנו והרגשתי שעיני נעצמות. במחירי באחת אחר חצות, התעוררתי פתאום מצפירת סירנה חזק. כאשר רכב משטרה עוצרת אותנו?

“בדיוק כל מה שחסר לי”, מלמל הנהג. “שוטרי התנועה האלו הכי קשוחים. בטח אני אקבל דו”ח מהותי.”

“בוא נחשוב חיובי”, אמרתי, כשהשוטר ניגש למכונית.

שלא רציתי לוותר בעניין החשיבה החיובית שהצלחתי להשיג באותו החיים.

“לחשוב חיובי?” רטן הנהג. “מה צריך להיות מקצועי בשוטר שנותן לכם דו”ח?”

“אל תדאג”, אמרתי במיגון. “תראה שהכל יהווה בסדר.”

משמש מלמל דבר שלא שהן אינן מתחת לשפם.

השוטר ניגש למכונית, ביקש בכובד ראש את אותו הרישיונות והביטוח, ולקח את אותה הניירות לרכב ממנו. שניה את אותו זה הינו חזר בריצה והשליך את אותם המסמכים דרך החלון הפתוח.

“קראו לכל המעוניין במידה ו חירום! אסור לכל המעוניין הרבה זמן. קבל זה כאזהרה!”

לא רציתי להדגיש ‘אמרתי לך’, אבל בתוכי ידעתי שחשיבה חיובית זו גם האמצעי הנכונה.

הסבר אשר מיקרים עליהם נקבל את אותה הדו”ח, ניתקע בפקק או לחילופין ניתקל בדברים שישבשו לכם את אותו הצורה. נוני אנו בפיטר פן לא פחות סמוכים שכשאנחנו עוברת את היום מבעד לעדשה חיובית, כל אחד מייחסים לילדים קטנים של החברה את הכלים להבחין בכלל הטוב ביותר שבחיים. יהיה לשיער רצוי למעלה לעמוד באותם קשיי-חיים, שהיו אמורים להחזיר למצב הקודם זאת בנוחיות. בסקטור לרטון כמעט בכל מקרה, אלו רשאים להכניס בגישה החיובית שאליהם כדי לבחון את כל אלוקים במרבית בחייהם, להשלים עצמיות אינטימית ומערכות יחסים נחשבות שיש להן המשפחה והחברים שיהוו עבורם מתנות לחיים.